אהבה – ואהבת לרעך כמוך

פוסט זה מוקדש לזכרה של ד”ר חיה רמון ז”ל, שהייתה מנהיגה אמיתית, אשת מקצוע ומשפחה עד אין קץ, וגם המאמנת והמורה הראשונה שלי לניהול. חיה לימדה אותי שניהול והורות הם שתי התמחויות דומות, ושתיהן נעשות בהרבה אהבה….

 אושר: שימחה, חדווה, גילה, דיצה, רינה, נחת, עונג, רון, איכות חיים, הנאה.

 חיה לימדה אותי שאושר ושימחה הם דברים שונים, ‘אושר הוא כמו אקלים’, היא אמרה לי, ‘קבוע לאורך זמן ותקופות. שימחה היא כמו מזג אויר, משתנה מיום ליום; משבוע לשבוע; ובעונות השנה’.

אהבתי את ההבחנה (distinction) הזו, היא שירתה אותי בימים עצובים, כי ידעתי שבבסיס אני אדם מאושר. לקחתי את האימרה הזו עימי, כמו עוד הבחנות-מתנות כה רבות שקיבלתי מחיה.

אפילו במותה חיה נתנה לי כמה מתנות. האחת מהן היא שיחת משמעות עמוקה שהתנהלה עם יובל בני:

ביום מותה, רביעי, ה 15.2.12, כשקיבלתי את הבשורה המרה, יובל, בני, ראה את הדמעות בעיני ושאל אותי מה קרה. כשסיפרתי לו על חיה, על תפקידה בחיי הוא השתתק. לאחר מספק דקות הוא שאל: ‘אמא את חושבת שאחרי שאמות אני אתגלגל ואוולד כאדם חדש?’. חשבתי קצת ואמרתי לו: ‘יובלי, זאת איני יודעת. יחד עם זה מה שאני כן יודעת, או לפחות מאמינה, הוא שבכל אחד מאיתנו יש ניצוץ אלוהי’.

מדוע את מאמינה בזה אמא?’ שאל יובל.

‘כי זה כתוב בספר משלי, אותו כתב שלמה המלך, החכם באדם: “נר ה’ נשמת אדם’.

‘בגלל זה את מאמינה?’ יובל מקשה. ‘האמת שהאמנתי עוד קודם’, אני משיבה לו בכנות. ‘תמיד חשבתי שהכימיה הביולוגיה והפיסיקה לא יצליחו להסביר לעולם מי אנחנו באמת. המדע לעולם לא יוכל לעולם לחזות למשל שיחה כזו המתקיימת בינינו’.

‘ולכן בני’, הוספתי ואמרתי ליובל, המצוות הכי חשובות הן אלה שבין אדם לחברו. ולכן “ואהבת לרעך כמוך” היא באמת כל התורה על רגל אחת. וכך זה הופיע בתנך: לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה’. ויקרא י”ט י”ח.

רק לאחר מותה הבנתי שיותר מכל חיה היא “ואהבת לרעך כמוך”. כי לפני הכל היא הייתה מלאת אהבה. היא אהבה את ילדיה, נכדיה, בעלה. היא אהבה אנשים חכמים. היא אהבה בני אדם באשר הם. היא הייתה וחיתה את “ואהבת לרעך כמוך”. הבנתי זאת גם בשיחה עם שמוליק מרחב, חברי וחברה של חיה. כן, גם את שמוליק חיה אהבה.

אם תחשבו על הפסוק “ואהבת לרעך כמוך”, תבינו למה רבי עקיבא אמר עליו “זהו כלל גדול בתורה”. שימו לב שלפני הציווי “ואהבת לרעך כמוך” אנו מצווים לא ליקום ולא ליטור. כי כעס ונקמה הם קודם כל פגיעה עצמית גדולה.

הפסוק החכם הזה משמעו בין היתר שעלינו לאהוב את עצמנו. האמירה “כמוך” מגלמת הנחה שאנו אוהבים את עצמנו, ומהווה לדעתי גם ציווי לחיות חיים מלאים באהבה עצמית. אנו מצווים לטפל בעצמנו, לכבד את עצמנו, לסלוח לעצמנו, ולא לשקוע ברגשות אשם, גינוי או שינאה עצמית. ורק אז, כשאנו באמת אוהבים את עצמנו, נוכל לאהוב את החבר הקרוב והרחוק.

חיה הייתה מנהיגה טבעית. היא ידעה כל כך טוב איך לחיות “נכון”. היא אהבה את עצמה את בני האדם ואת החיים, היא ניחנה בחכמה וסקרנות אין קץ, היא השתדלה לחיות ב’ערנות’, היא הייתה חברה אמיתית לכל מי שאהבה, ומעל לכל – היא הייתה ערכית ומוסרית ברמות מעוררות השראה.

ורק עכשיו הבנתי, באיחור כה רב, שהיא אהבה גם אותי.

חיה יקרה – גם אני אוהבת אותך, תחסרי לי…..

2 תגובות
  1. טלי
    טלי אומר:

    תודה לך מיכל על שזיקקת מתכונותיה של חיה שהיתה משמעותית לאנשים רבים ונפטרה כשעוד נכונו לה מעשים רבים

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*