participative-leadership-529x352

מנהיגות משתפת

הנרי מילר אמר: “שום אדם אינו חכם דיו או דגול דיו על מנת שיוכל להנהיגנו. היחיד שיוכל להנהיגנו הוא זה שיחזיר לנו את האמונה בכוחנו להנהיג את עצמנו”. 

הנרי מילר מציע סגנון הכולל שיתוף אמיתי במעשה המנהיגות. המדובר לא רק בתחושת המסוגלות שהמנהיג שהוא מדבר עליו נוטע בציבור המונהגים, אלא בטשטוש מלא של הגבול בין המנהיג למונהגים, ויצירת שיתוף מלא בהובלה. זהו סגנון מנהיגות חשוב בהובלת שינויים מורכבים.

מה זה מנהיגות משתפת? 

מנהיגים משתפים פועלים במודל של “מאמן – שחקן”. המנהיג מגבש סביבו קבוצה נבחרת של מנהיגים ופועל יחד עמה. הקבוצה מתאפיינת בלכידות ומטרות משותפות, ולכל אחד מן השחקנים יש מקום ותפקיד ייחודי.

המשמעות של מנהיגות משתפת, היא ביכולת להנהיג לפרקים ולהיות מונהג לפרקים, תלוי במשימה.

קבוצה שיודעת מי המנהיג בכל עת יודעת כיצד להתנהל ומול איזו משימה צריך לתת לאיזה אדם להוביל.

זה קשה יותר – דורש גמישות, מנהיגות השתתפותית ומשתפת.

כי מה קורה לאדם שתמיד רוצה להוביל?

לעיתים יש תקיעות – ראו הפוליטיקה הישראלית שמרוב קרבות על הבכורה ותשוקה לא מעובדת למנהיגות הכל תקוע.

וגם אם לא הכל תקוע מנהיג כזה יכול להוביל את אנשיו לפי תהום, בתחומים בהם אינו מבין.

והוא מתעייף, ומפסיד חכמה שמצויה בצוות.

זו הסיבה שמנהיגים במאה העשרים ואחת צריכים לדעת להוביל גם בסגנון משתף

כך הם מרווחים כמה דברים בעת והעונה אחת:

  1. יוצרים מחויבות ותחושת בעלות ואחריות בקרב הצוות (שימו לב שמדובר כאן בשלושה יתרונות שונים, מחויבות – למשימה, בעלות – על המיזם או הארגון, ואחריות – לתוצאות).
  2. אוספים את החכמה הקולקטיבית של הקבוצה וזו הדרך לקבלת החלטות טובות יותר.
  3. נחים ממעשה המנהיגות (שהוא מעייף כשלעצמו)
  4. משפיעים ומחוללים את השינוי בדרך של מעגלי השפעה מתרחבים.

השלב המשמעותי מכולם הוא שמנהיגים משתפים מגבשים סביבם נבחרת של מנהיגים שותפי חזון, ופועלים יחד עמה.

הנבחרת הזו יוצרת בתורה מעגל שני של עשרות ומאות אנשים. במידה והשינוי אכן מהווה חלום רלבנטי עבור הציבור, הרי אדוות השינוי והתמיכה יתפשטו לציבור של אלפים ומאות אלפים. דוגמה כזו ראינו בתהליך של קבוצת המחאה בישראל ובכל המדינות, המנהיגות אז משולה לגפרור שהצית את אש השינוי, וראיתי זאת בהנאה רבה בהקמת תנועת נשים עושות שלום.

אז אם זה כל כך טוב למה זה כל כך קשה?

השימוש האופנתי במושג “מנהיגות משתפת” והטענה כי זהו סגנון מנהיגות שמתאים למאה העשרים ואחת, כפי שמובעת למשל בספר דוקטרינת אתנה, אינה חושף את הפער גדול בין המושג התיאורטי לבין  יישומו הכושל במציאות. זה קשה מכמה סיבות:

  1. זו מנהיגות מורכבת יותר, שמתאימה לאנשים מנוסים יותר.
  2. היא אינה מורידה אלא דווקא מעלה את האחריות של המוביל, הוא צריך לוודא כי הקבוצה המובילה או מי שאליו הואצלו הסמכויות מקבל.ת החלטות נכונות, הוא צריך להיות מוכן לתת לאנשים לטעות וללמוד, אך לא לשבור את מפרקתם
  3. אנשים נוטים לחשוב שהם חכמים יותר וטובים יותר, וודאי אנשים בעמדות בכירות. הרי לולא היו כה חכמים – ודאי לא היו מתקדמים כל כך הרבה.
  4. ובכלל – קשה לשחרר שליטה. זה אתגר גדול

הגדרת מנהיגות משתפת

אחת הדוגמאות היפות למנהיגות משתפת בעם היהודי הוא סיפורה של מרים הנביאה. תחשבו עליה מתופפת בתופים ושרה לעם לעודדו, “מובילה מאחור” את משה ואהרון, ותבינו איזו אומנות זו. 

הדרת מנהיגות משתפת: סגנון ניהולי/ניהוגי הכולל הובלה משותפת של קבוצת בעלי עניין, הובלה המתאפיינת ב:

  • מנגנונים: המנהיגות המשתפת מקדמת קבלת החלטות משותפת, יוצרת קהילות שיח, ומקיימת דיאלוג והבניה מתמדת של ערכים משותפים.
  • הפרטים: המנהיג המשתף ממוקד באיתור תרומתו הייחודית של כל אחד מחברי הקבוצה. יש החלפה של התשוקה לבכורה בתשוקה לייחודיות, וכך מתאפשר לאנשים שונים להוביל את הקבוצה בעת הצורך ובשלבים השונים של התהליך.
  • הקבוצה: מנהיג/ה משתף עוסק בבניית צוותים/קהילות, ושם דגש על פיתוח אישי ומקצועי של אנשיו, מדגיש את עבודת הצוות ופירותיה.
  • סגנון המנהיג המשתף מתאפיין ביכולת הקשבה, בפיתוח מיומנות של יצירת דיאלוג והכלת קונפליקטים. 

לאחרונה בהרצאה בפני נשים בכירות בחברה עסקית נשאלתי אם מנהיגות משתפת היא תכונה של מנהיגות נשית?

המאמרים והמחקרים (ראו פורטל) מראים כי בכל מנהיג.ה יש תכונות ומאפיינים נשיים וגבריים, ולכן נמצא שתכונות של מנהיגות נשית ישנן גם בגברים, ולהפך. ממחקרים עולה כי נשים נוטות יותר לסגנון ניהול דמוקרטי ומשתף, הכולל שיתוף של הקבוצה בקביעת המדיניות המטרות והפעילות.

חוקרים מציינים את העובדה שנשים פועלות באופן יותר אינטראקטיבי ושיתופי, עושות לחיזוק הערך העצמי של המונהג ויוצרות התלהבות בקרב המונהגים, בכך שהן עושות אותם לשותפים לרעיון, ולקבלת ההחלטות, מייצגות את דעת המיעוט והרוב ומעודדות לכידות ותהליכי בניית קונצנזוס.  

 ואיך זה נראה בטבע?

http://www.youtube.com/watch?v=gBnvGS4u3F0&feature=related

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*