מנהיגות מתנדבת: מבנימין זאב הרצל ועד דפני ליף

מה המשותף לבנימין זאב הרצל, דפני ליף, דב לאוטמן ואחמד מאהר? ארבעתם מנהיגים מתנדבים, שהניעו תהליכים חברתיים משמעותיים לעיתים ללא מסגרת, ולרוב בשלב מסוים עברו לפעול מתוך מסגרת שלא למטרות רווח. הם חתרו או חותרים לקידום עתיד טוב יותר, שהם רואים כטוב ציבורי או קולקטיבי עבור קהילתם הרחבה או בני עמם, ופועלים מתוך החברה האזרחית. (אחמד מאהר הוא מייסד קבוצת הפייסבוק שיזמה את השביתה הכללית וההפגנות במצרים)

מאת ד”ר מיכל חמו לוטם, מנכ”לית המכון למנהיגות וממשל, בשיתוף שוקי ארליך: חבר צוות ההיגוי של המרכז למנהיגות מתנדבת במכון למנהיגות וממשל, ומיכל לסטר לוי: המנהלת המקצועית של המרכז למנהיגות מתנדבת, וחלק מהמייסדים.

מנהיגות מתנדבת: מדינת ישראל נבנתה על ידי מנהיגות ומנהיגים חברתיים ומתנדבים ששילבו חזון עם מעשה. מהרצל ועד בן גוריון, מנהיגי חברה אזרחית בישראל ובקהילות יהודיות שהקימו להם מדינה. חוסנה של מדינת ישראל והדמוקרטיה שלה, ויכולתה להתקיים כמדינה שבה איכות החיים בעלייה תלויה בקיומה גם של חברה אזרחית מפותחת בכלל, ובמנהיגות המתנדבת בפרט. החברה האזרחית מושתתת בין היתר על התנדבות, שהיא אחד הכוחות המקיימים אותה. מנהיגות מתנדבת דורשת חשיבה אסטרטגית והסתכלות בפרספקטיבה רחבה, והיא מנותבת על ידי חזון ויוצרת השפעה. במלים אחרות, זו התנדבות הדורשת יכולות מנהיגות, קרי מנהיגות מתנדבת.

מהות המונח: בניגוד להתנדבות המוכרת והנפוצה ביותר, המתרחשת ישירות מול המוטב, המנהיגות המתנדבת היא התנדבות מסוג אחר. באנגלית המונח השגור הוא lay leadership אשר היה חסר תרגום פורמאלי לעברית. המונח באנגלית שאוב מתוך העולם הדתי. לצד המנהיגות הרוחנית (כומר/רב) צמחה מנהיגות אזרחית בקרב המאמינים, ה- lay, שביחד הובילו את הקהילה. בעבר היה נהוג בקרב אנשי מקצוע ובספרות המקצועית הישראלית השימוש בשם “הנהלה ציבורית”. בית הספר להנהלות ציבוריות החליט על שינוי שמו ושינוי שם התפקיד ל”מרכז למנהיגות מתנדבת” http://www.layleadership.org.il/ ולמנהיגות מתנדבת בהתאמה. השינוי הלשוני העיד על שינוי תפישתי במעבר מתפיסת תפקיד של איש הנהלה העושה מלאכתו בהתנדבות, לתפיסת תפקיד של מנהיג מתנדב.

מנהיגים מתנדבים פועלים לרוב במסגרות ארגונים, אולם הם יכולים לפעול גם כפרטים או בשיתופי פעולה, בדומה לטווח הפעילויות בחברה האזרחית.

תפקידי המנהיגות המתנדבת: למנהיגים מתנדבים מספר תפקידים אפשריים, חלקם מוכרים יותר מאחרים. התפקיד הקלאסי והמוכר יותר הוא חברות בועדים מנהלים של ארגוני החברה האזרחית, והובלת ארגונים חברתיים למצוינות ולאפקטיביות, ולהמשך קיימות.

תפקיד מוסף ומשמעותי מאד הוא הובלת שינויים מערכתיים נרחבים, מעבר ליכולת של ארגון אחד, שינויים הדורשים שיתופי פעולה בין ורב מגזריים.

תפקיד שלישי הוא קידום וחיזוק החברה אזרחית, ויצירת לכידות והון חברתי כבסיס לדמוקרטיה.

קידום ארגוני המגזר השלישי: התפקיד הקלאסי של מנהיגים מתנדבים הוא חברות בועדים מנהלים של ארגוני החברה האזרחית, האחראים לפקח על הארגון ולהוביל אותו. מרבית המנהיגים המתנדבים פועלים במסגרת ארגונים, כחברי הועד המנהל ובראשם יושב הראש, ובמסגרות כגון נשיאות כבוד או גופים מתנדבים נוספים לצד הועד המנהל. בתפקיד זה המנהיגות המתנדבת פועלת לצידה של המנהיגות המקצועית, מנכ”ל והנהלה. להתנדב לכהן בוועד מנהל משמעו ליטול שליחות חברתית מרצון. הובלת ארגונים חברתיים וניהולם תמיד קשים יותר מניהול ארגון כלכלי בסדר גודל שומה, ממספר סיבות, ביניהן הצורך לדאוג לאסטרטגיית הובלת שינוי וניהול אפקטיבי של תוצאות במקביל לאסטרטגיית גיוס משאבים שלרוב אינו קשור לעסקי הליבה של המלכ”ר, קרי אין קשר בין המוטבים לבין מקורות ההכנסה.

לכן התנדבות בוועד מנהל דורשת מנהיגות רבה. זוהי העמדה ממנה ניתן להשפיע על הארגון ולעצב אותו באמצעות עיסוק בחזון ובמדיניות, שני תחומי עיסוק מובהקים של מנהיגים.

תפיסת התפקיד של מנהיגות מתנדבת יכולה להיגזר מן התפקידים הסטטוטוריים של וועד מנהל. תפישה זו היא בעיקרה תפיסת תפקיד של פיקוח ובקרה – על כספי הציבור, על התנהלות בהתאם לחוק ועל פעילות למען המטרה שלשמה הוקמה העמותה. אלה ללא ספק תפקידים נחוצים וראויים ונועדו להבטיח מעבר להתנהלות חוקית, התנהלות שקופה. ערך דמוקרטי חשוב.

יחד עם זאת התפקיד המרכזי של מנהיגים המכהנים בועדים מנהלים הינו הובלת הארגונים חברתיים לפעולה אפקטיבית, וביסוס קיימות הארגון, זאת באמצעות מנהיגות משתפת של קבוצה.

הוועד המנהל כמי שמוביל את העמותה ועומד בראשה נמצא בעמדה ממנה ניתן להשפיע על הארגון ולעצב אותו באמצעות עיסוק בחזון ובמדיניות, שני תחומי עיסוק מובהקים של מנהיגים בשכר או שלא בשכר. התפקידים המרכזיים של הוועד המנהל הם קביעת חזון ואסטרטגיה ותרגום החזון למציאות; הגדרת יעדי השפעה ארוכי טווח; פיתוח וגיוס משאבים להבטחת קיימות העמותה ופעילותה; ייצוג העמותה; פיקוח, בקרה והערכה; ומינוי, הערכה ופיטורין של המנכ”ל והצוות הבכיר.

הובלת שינויים מערכתיים נרחבים: מנהיגים מתנדבים רבים שואפים להשיג השפעה חברתית מערכתית, קרי ליצור שינוי ניכר, מתמשך ורחב היקף, המשפר את חייהם של אנשים וקהילות.

הסתכלות כנה ואמיצה על הבעיות והאתגרים החברתיים תראה כי ברובן מדובר בבעיות מערכתיות גדולות ומורכבות, שלא ניתנות לפיתרון על ידי ארגון חברתי אחד, ולעיתים גם לא על ידיד משרד ממשלתי אחד או רשות מקומית אחת. לכן כאשר מדובר בהשפעה חברתית מערכתית הכוונה היא לשינויים היציבים והקבועים שהושגו בעקבות מגוון רחב של פעולות שבוצעו על ידי ארגונים חברתיים, משרדי ממשלה, רשויות, עסקים ועוד.

תפיסת התפקיד של המנהיג המתנדב כאשר מדובר בשינויים נרחבים שונה מאשר הנדרשת בכהונתו בועד מנהל. המחויבות של המנהיג במקרים אלה הינה מעבר לארגון, הוא מחויב גם לשינוי.

בשינויים מערכתיים נרחבים כאלה המנהיגים המתנדבים צריכים להוביל חשיבה יצירתית, פתרונות לא שגרתיים, ופעמים רבות גם לנתב את הארגונים ליצירת שיתופי פעולה ופעולות משולבות. כך לדוגמה, הוקמה בשנת 2001 הקרן לסביבה ירוקה, כשיתוף פעולה בין ארבע קרנות. שיתוף פעולה ייחודי זה איפשר לשותפים לחקור, לתכנן וליישם, בשיתוף עם ארגוני וחוקרי איכות הסביבה המובילים בישראל אסטרטגיה משותפת להתמודדות עם הבעיות החמורות והדחופות של הסביבה בישראל.

לעיתים גם שיתופי פעולה אינם מספיקים לשינוי. במקרים בהם נדרשים שינויים הסתגלותיים, הדורשים שינוי במוחות, בלבבות ובפעולתם של אלפי ועשרות אלפי אנשים, אין פתרונות קסם. שינויים כאלה דורשים ידע שחלקים גדולים ממנו אינו קיים, דורשים זמן רב לפתרון וקבוצת בעלי הסמכות הרשמית אינה מספיקה בפני עצמה על מנת להתמודד איתם בצורה אפקטיבית. במקרים כאלה נדרש אימפקט קולקטיבי, המבוסס על שיתוף מערכתי רחב היקף, חוצה מגזרים ובר קיימא. על המנהיגים במקרים אלה לקדם פעילות שילובית ומוכוונת מדדי תוצאה מוסכמים, אליה חותרים ארגוני מגזרי שלישי עם משרדי הממשלה, השלטון המקומי והמגזר העסקי, להגדלת ההשפעה המערכתית.

זה היה הרציונל שהוביל את דב לאוטמן ושותפיו מנהיגים מתנדבים ופילנתרופים כשיזמו את הקמת “הכל חינוך”, כתנועה המבקשת להביא לרפורמה ארוכת טווח בחינוך הציבורי, על ידי יצירת קואליציית חינוך רחבה, ועידוד התארגנויות מקומיות ואזוריות.

עיצוב החברה האזרחית, יצירת לכידות והון חברתי וקידום הדמוקרטיה

חברה אזרחית ותפקידה בקידום לכידות והון חברתי: החברה האזרחית הינה אבן היסוד ביצירת הלכידות החברתית. הנחת היסוד בספרות המחקרית היא גם שחברה אזרחית מייצרת הון חברתי, שביטוייו הם אמון אישי ובמוסדות, סבלנות ומתינות, וסולידריות. עצם הפעילות של אזרחים יחד לקידום מטרות או אינטרסים משותפים יוצרת הון חברתי. מחקרים רבים מחזקים את ההבנה שחברה אזרחית תורמת לפיתוח חלק מן המרכיבים של הון חברתי, וביניהם התנדבות. בנוסף ככל שרמת הפעילות האזרחית גבוהה יותר עולים האמון האישי והסובלנות. מנהיגות מתנדבת מחזקת את הפעילות הרשתית של הארגונים, בתוכם וביניהם, ומהווה כלי לפיתוח לכידות והון חברתי.

חברה אזרחית ודמוקרטיה: בנוסף על כך חברה אזרחית היא הבסיס לדמוקרטיה. בחברה האזרחית באה לידי ביטוי הזכות הדמוקרטית להתארגנות והתאגדות, בהקמתם של ארגונים ללא מטרות רווח. ארגוני מגזר השלישי ומתנדביו יוצרים השתתפות אזרחית רחבה, מאפשרים פלורליזם ושומרים על האינטרס הציבורי. הדמוקרטיה בישראל צעירה ולא יציבה, מרבית אזרחי ישראל עלו לארץ ממדינות שאינן דמוקרטיות, והיהדות לא קיימה ריבונות דמוקרטית בתקופת המקרא, ולא הורישה לאנושות את שלטון העם. ערכי הדמוקרטיה אינם מפעמים בנו באופן מושרש, ועל-כן נכונה עוד דרך ארוכה ומאמץ כביר עד שישתלבו בקוד הגנטי הלאומי והאזרחי שלנו. (קישור לבלוג של אלי הורוביץ).

לכן במיוחד בישראל המנהיגים המתנדבים הופכים שחקנים פעילים ומשמעותיים ובעיצוב וקידום החברה בישראל, ובעיצוב היסוד הדמוקרטי שלה.

 הערה:  המונחים “מנהיגים מתנדבים” או “מנהיגות מתנדבת” מתיחסים לשני המינים.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*