מנהלים שועלים מול קיפודים
אני שועלה, הבנתי זאת כשחקרתי את משמעות המונח בזכותו של ג’ים קולינס, מחבר הספר גלגל התנופה, שמצא כי חברות שעשו קפיצת מדרגה עבדו בתפישת “קיפוד ממושמע”.
שורשי המושג תפיסת קיפוד מול תפיסת שועל נובעים ממאמר של הפילוסוף ישעיהו ברלין משנות החמישים. הכותרת של המאמר שאולה מפתגם של ארכיכלוכוס “השועל יודע הרבה דברים אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול.
ברלין חילק את ההוגים והיוצרים בעולם לשני סוגים: שועלים וקיפודים. קיפודים רואים את העולם מבעד לעדשה חד-ממדית, ואילו שועלים מתבססים על מגוון רחב של התנסויות. הקיפוד המתחפר באדמה יודע המון על דבר אחד, ואילו השועל חי במעבה היער ולכן צריך לדעת ולהכיר תחומים רבים.
הדוקטור שיחיה הוא קיפוד, בור סוד שאינו מאבד טיפה, ואילו אני שועלה – הכל מסקרן אותי ואני רוצה ללמוד בלי סוף.
אבל!!! על מנת להרוויח מיתרונותיי ה”שועליים” עלי ללמוד למקד עצמי, ולהתעקש על זה שוב ושוב. שועל שלא ילמד קצת “להתקפד” ולהתמקד ימצא את עצמו אבוד בסבך המידע והאפשרויות האדירות של היום.
ויש עוד אבל – בעולם של מציאות משתנה בקצבים אדירים חדשנות וחשיבה רחבה מחוץ לקופסה הם חובה לארגונים שלא רוצים לאבד את השוק שלהם. זה מחייב מנכ”לי חברות וארגונים לאתר את השועלים ולתת להם מקום של כבוד.
אגב השועלים בחברה טובה – שמעון פרס מגדיר עצמו כשועל וחושב, כמוני, ששועלים נחוצים יותר ויותר.
אז מה עדיף – שועלים או קיפודים?
לתקציר הספר גלגל התנופה
שלכם ובשבילכם
ד”ר מיכל חמו לוטם
מאי 2017
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!