באושר ובאושר – מושגי יסוד

מקבץ צומח

הגדרות ניהול: הבאתי שלוש הגדרות אוניברסליות למערכות ולארגונים בכל סוג תעשייה שהוא, בכל תרבות, עבור כל סיבה, למטרת רווח או שלא למטרת רווח.

1. מגוון הפעולות שנעשות בתחום האחריות והסמכות על מנת להביא מערכת לתפקודה המיטבי, ד”ר מיכל חמו לוטם.
2. השגת מטרות הארגון ביעילות ותכליתיו תבאמצעות תכנון, ארגון, תיאום, הובלה ובקרה של משאבי אנוש (ראה אצל לוי, 2008).
3. הוא תהליך שאנשים מובילים, שמטרתו להעניק לארגון יעילות ואפקטיביות בכל טווח זמן: הקצר והארוך (אדיג’ס, 2010). אם ארגון איננו יעיל, כעת או בעתיד, הארגון אינו מנוהל היטב. 

מנהיגות פורצת דרך: מנהיג פורץ דרך ממוקד בלהשיג את הבלתי אפשרי. במונח “בלתי אפשרי” הכונה ל’מגה שינויים‘ או שינויים מורכבים, שחשיבה רציונלית תביא למסקנה כי לא סביר שיש להם היתכנות.

אושר ועושר: חז”ל, בהגדרה מטאפורית-פילוסופית, הגדירו את העושר במובן קרוב יותר למושג אושר, וקבעו: “איזהו עשיר? – השמח בחלקו” (פרקי אבות, ד’, א). ואני שמחה להציע לכם מקבץ צומח של הגדרות למונחי יסוד שחלקם קצת פחות נהירים, ובחלקם כולנו משתמשים וכדאי רגע לעצור ולהבין מה הם מסמלים:

 אושר: רגש שמקורו בהנאה וסיפוק, מתאפיין בהרגשה חזקה של שמחת חיים. לאושר יש סממנים פנימיים, כמו תחושות של התלהבות, רוגע ותקווה וסימנים פיזיים חיצוניים, כמו חיוך, צחוק או שמחה. מצב של אושר כולל הרגשה טובה, בריאות, ביטחון, תענוג, שביעות רצון, שלוות נפש ואהבה.

הפסיכולוגיה החיובית העלתה את המושג חזרה על המפה, והמחקרים של זליגמן הביאו את המושג “זרימה” שהיא החוויה שלנן של השתקעות בעשייה, במהלכה המוח שלנו חווה אושר.

לפי אריסטו כשמדובר באושר מדובר באיכות החיים בכללותם ולא ברגע זה או אחר שלהם. אושר הוא דבר מתמשך, המתאר, לדעתו, מהלך חיים שיש לו שלמות, וכרוך במימוש עצמי ובמימוש התכונות הייחודיות לאדם. ככל שאדם מממש יותר את מה שמייחד אותו, כאדם, ככל שהוא מוציא מן הכוח לפועל בצורה שלמה יותר את מה שטמון בו ומאפיין אותו, כן הוא טוב ומאושר יותר. עוד על אושר…. ועל אושר לאומי מול אושר אישי. וכמובן על אהבה….

איכות חיים: אוסף המשתנים המתארים את רווחתו הכללית של האדם. לצד משתנים מדידים כגון רמת הכנסה לנפש, אשר מודדים את רמת החיים (Standard of living) כולל המושג איכות חיים מרכיבים מופשטים, כגון מידת האושר, רמת החדשנות, וחופש כלכלי ופוליטי. יש כמובן קשר הדוק בין מנהיגות, איכות חיים ואושר

על אושר והצלחה: “הצלחה היא להשיג את מה שרצית, אושר הוא לרצות את מה שהשגת”, יעקב בורק. רבים חושבים שהצלחה היא תנאי לאושר, זה כמובן אינו נכון כלל. ההפך דוקא נכון הרבה יותר, אושר הוא תנאי להצלחה…..

אימפאקט קולקטיבי: יצירה של שינוי המבוסס על שיתוף מערכתי רחב היקף, חוצה מגזרים ובר קיימא, המבוסס על יעדים ומדדים משותפים. שינוי כזה נדרש במרבית הבעיות החברתיות המערכתיות והמורכבות, ובוודאי בשינויים אדאפטיביים.

חברה אזרחית: המרחב שבין הממשל לבין הפרט והמשפחה, שאינו למטרת רוח. החברה האזרחית כוללת פעילות של פרטים, מתנדבים או תורמים, פעילויות שהן התארגנויות לא פורמליות בין פרטים, פעולות של ארגוני החברה האזרחית עמותות, חברות לתועלת הציבור, קרנות ועוד, ושיתופי פעולה בין ארגונים. חוסנה של מדינה והדמוקרטיה שלה, ויכולתה להתקיים כמדינה שבה איכות החיים של האזרחים גבוה ובמגמת עלייה תלויה בקיומה של חברה אזרחית מפותחת.  לקריאה נוספת: מנהיגות מתנדבת מבניימין זאב הרצל ועד דפני ליף.

הון חברתי: המושג פותח בתחילת שנות ה – 90 על ידי Putnam. פוטנם הגדיר הון חברתי כ”מאפיינים של התארגנויות חברתיות, כגון רשתות חברתיות, נורמות ואמון חברתי, המאפשרים שיתוף פעולה למען רווחה משותפת”. הון חברתי הוא אם כן נכס אישי וקולקטיבי ומתייחס למערך של משאבים הטמון ביחסי אמון ושיתוף פעולה בין אנשים, בין ובתוך קהילות. מדדים להון חברתי כוללים את מידת האמון האישי והפוליטי, רמת הסובלנות כלפי הזולת, ורמת ההתנדבות.

ההצלחות הבולטות בקידום הון חברתי מושגות כאשר הממשלות משתפות פעולה עם יוזמות והתארגנויות של רשתות וקהילות מקומיות. כאשר פקידי הציבור עובדים כדי ליצור קשרים של שיתוף פעולה ומאמצים משותפים מצליחים ליצור תוצאות רצויות ברמה הכלכלית הרווחתית – איכות השירותים וברמה החברתית.

לכידות חברתית: לכידות חברתית מוגדרת כיכולת של אזרחים החיים בתנאים חברתיים וכלכליים שונים, לחיות ביחד בהרמוניה, ובתחושה של אמון, תקווה וערבות הדדית, ולחלוק ערכים ואתגרים משותפים. הסוציולוג הצרפתי אמיל דורקהיים, כתב בשלהי המאה ה-19 כי ‘נאמנויות משותפות וסולידריות הן גורמי המפתח ללכידות חברתית, המתבססות על קשרי קהילה, ערכים משותפים, תחושת השתייכות והיכולת לעבוד ביחד’.

מגזר שלישי: מגזר הפעילות במשק הכולל את הארגונים הפועלים ללא כוונת רווח ואינם חלק ממוסדות המדינה והשלטון המקומי. השם “המגזר השלישי” נועד להבדיל ארגונים אלו מהמגזר העסקי, הפועל למטרות רווח, ומהמגזר הציבורי, המורכב ממוסדות המדינה והרשויות המקומיות.

פרדיגמת שפע: לכל אדם יש יכולת להגיע למצב מאד מיוחד בקיומו בו הוא חי מתוך שפע. אנשים שמצליחים לחיות נכון, חיים בערנות מלאה, ומתוך הנאה, תשוקה וסיפוק. האנשים החיים בצורה ערה זו, יודעים לתת את כל מיטבם לעולם, בנדיבות, בלי מחסור, מתוך פרדיגמת שפע: שפע אהבה, שפע של חכמה, כבוד, ומשאבים. פרדיגמת השפע מחליפה את פרדיגמת המשחק סכום אפס שיותר מידי אנשים חושבים שהיא הבסיס לקיומנו. זהו השפע שהיקום העמיד לכל מי שחיי את חייו  נכון ובנקודת איזון מופלאה זו. והסיבה שהחיים בנקודת קסם זו הם חיי שפע היא שכשנותנים גם מקבלים חזרה את כל מיטבו של היקום. נוצר מעגל קסם של אהבה ושפע. בנקודת זו האדם צומח ורווה נחת בריאות והגשמות. יש ייחודיות ואין אגו, יש זרימה ואין התנגדות. זו הנקודה בה אין צורך להאבק יותר, הכל מסתדר וזורם, ממש מעיין נובע של חוללות.

עושר: הון ורכוש רב. במשמעותו הבסיסית מתייחס העושר לאדם, ואדם עשיר הוא מי שלרשותו הון ורכוש רבים במידה ניכרת מהנדרש לקיומו. במשמעות רחבה יותר מתייחס המושג לקבוצה רחבה יותר של אנשים, כגון קהילה עשירה או תאגיד עשיר, ובמשמעות זו מדובר בקבוצה שעומדים לרשותה הון ורכוש רבים. להבדיל מהקצה השני של הסקאלה, העוני, שלגביו נקבעו קריטריונים ברורים, כגון קו העוני, לקביעה מיהו עני, לא נקבעו קריטריונים כאלה לקביעה מיהו עשיר.

המושג עושר משמש גם לתיאורו של שפע, לא בהקשר של הון, למשל ציור עשיר בצבעים, צליל עשיר, חיים עשירים וכדומה.