3 הרהורים על אושר

3 הרהורים על אושר - ד"ר מיכל חמו לוטם

עברתי מסע אישי עמוק ומורכב לפענוח השאלה במה נמדדת מנהיגות? המסע הזה הסתיים בגילוי שלי על תכליתו של מעשה המנהיגות: לטעמי מעשה המנהיגות תכליתו למקסם אושר לבני האדם.

אז יצאתי למסע בשאלה מהו אושר. הרבה ספרים נכתבו על זה אולם הפסיכולוגיה החיובית היא ענף די צעיר. ראשית שאחתי עצמי מדוע השתמשו במונח “איכות חיים” לתאר ולתווך משהו כה בסיסי כמו אושר, מה אפשר ללמוד מזה על בני האדם, ומה הקשר ביני לבין ג’רמי בנתם…

ראשית הלכתי לחפש תשובה לשאלה – אושר – על מה הוא יושב?

כיון שמבנים בעלי 3 רגלים ידועים כהכי יציבים, הגעתי למסקנה שהאושר הוא שולחן עגול ויציב למדי כשהוא מחובר לשלוש רגלים משולבות. משולבות? דמיינו לכם מבנה בו כל רגל משולבת לבלי הפרד באחרות, מגדירה אותן ומוגדרת על ידן. האמת – שקלתי לפנות לצייר אשר על מנת שיצייר לי שולחן מיוחד שכזה, אך לצערי הוא נפטר ב 1972…

1. חוויות והנאה:

רגעים או אירועים מיוחדים שנחרטים בזיכרון שלנו למשך שנים, ונשארים בו תחת נרטיב “נעים וטוב”. בנוסף לאותם רגעים “בלתי נשכחים” החיים הם מארג של הנאה הקשורה בעשייה. בעיקר מהנה אותנו פעילות שכוללת שילוב של אובדן תחושת זמן, חוסר התעסקות בעצמי אלא במשהו חיצוני מעצמך, וחוויה קונסטרוקטיבית. זוהי בעצם חווית הזרימה שאותה תיאר לראשונה מרטין סליגמן, אבי אבות הפסיכולוגיה החיובית.

2. אהבה:

נוכחותה של אהבה בחיי האנשים, מכל סוג, וסוגיה שונים למשל אהבה אינטימית, אהבה הורית, אהבה חברית, והבסיס להכל – אהבת עצמנו כמו שנאמר בואהבת לרעך כמוך היא הבסיס השני. האם יש אהבה בחייכם? והאם כמוני אתם ישר חוזרים לריקי גל בשיר ב”מה זאת אהבה” מחד, אך ברור לי שכשהיא קיימת מרגישים אותה….

3. משמעות:

לטענתייש לנו יכולת מופלאה, שמעט מידי מעלים על נס – היכולת ליחס משמעות לדברים, או להפך – לפרוק אותם ממשמעות. ולכן משמעות היא גם תוצר מחשבתי שלנו, שתלוי בסינתזה בין האישיות שלנו לבין מה שאנו מכניסים לחיינו, ומה שהחיים מזמנים לנו.

המשמעות היא במסע ובדרך חיינו. היא אפשרות בתודעה שלנו. היא לא קיימת כעובדה בעולם. העולם מתנהל לפי טבעו, וכך גם החיים. הם דינמיים, זורמים, אקראיים, ואין בהם משמעות קבועה. משמעות החיים היא הדרך האישית בה כל אחד מאיתנו בוחר ללכת, ולחיות את חייו. כביטוי לרצון החופשי שלו. החוכמה היא להתמקם בנקודה ארכימדית כזו בה לכל דבר שנעשה יש משמעות רבה במיוחד…

כאשר טיילתי בדארמסלה שבהודו ביקרתי במקדו של הדלהי לאמה. שמעתי שם שבאחד הימים ניגשה אל הוד קדושתו אישה ואמרה לו כך: I want happiness

תשובתו היתה מרתקת, הורידי את האני, את ה I כי הוא האגו שלך.

לאחר מכן הורידי את הרוצה, את ה WANT כי הוא התשוקות שלך

ואז יהיה לך אושר.

אני לא מסכימה איתו לחלוטין, כי תשוקות הן בעיני המנוע שמזיז אותנו קדימה, הבודהיסטים פשוט משתוקקים שלא להשתוקק. אבל אני כן אוהבת את מה שכותבת בעניין הזה ד”ר נינה רמון: “הנחנו שיש אושר מושלם, קבוע סטטי. אושר כזה הוא אידיאה, תמונה בתודעה שלנו. הוא לא קיים בעולם”…… “לחפש אושר מתוך היעדר וחסר – פירושו להתייחס לאושר כאל אלטרנטיבה ל’היעדר’ הזה, …. זוהי התייחסות שנובעת מהדואליות הדיכוטומית של או-או, המניחה שאושר הוא היפוכו המוחלט של היעדר; מצב בו הכל טוב. ואין דבר כזה.

וולפולה ראהולה, חכם בודהיסטי, מסביר זאת נפלא: אפשר להגיע להר באמצעות שביל, אבל ההר איננו תוצאה של השביל; אפשר לראות את האור, אבל האור איננו תוצאה של המבט. אני סבורה שכך גם לגבי האושר: יש הרבה דרכים לאושר. אבל האושר איננו תוצאה שלהן”…… “אושר הוא חוויה של יש. כחוויה הוא זורם, ולכן אי-אפשר להגדיר אותו, ……”לאושר אין סיבה, לכן הוא אינו תוצאה של כלום; אושר הוא רגעים, הוא יכול להיות בכל מקום; אפשר לחוות אושר גם בתוך כאב גדול, ואושר יכול לפעמים לכאוב; אושר הוא אחת מחוויות החיים, בצד עצב וכאב וצחוק. כל מה שעלינו לעשות הוא להיות פתוחים אליו כאשר הוא מופיע ולחוות אותו”.

לכן המשמעות חשובה בעיני מן האושר. היום ודאי הייתי קוראת לבלוג שלי “על מנהיגות ומשמעות”.

אך מה הקשר  בין אושר, שהוא לכאורה “מוצר פרטי”,לבין מנהיגות?

יש קשר – מדינות ומנהיגים יכולים לעשות לא מעט על מנת לאפשר לציבור למקסם את פוטנציאל האושר שלו.

ואיכות חיים?

המילה המשעממת הזו הומצאה על ידי חוקרים, שניסו לפתח מדדים יותר טובים מהמדדים הכלכליים לרווחת האוכלוסייה. אז למה להשתמש במילים חלופות כמו “רווחה”, או איכות חיים. למה לא פשוט לקרוא לזה מדדי האושר, כפי שעשה מלך בהוטן?

כי אנחנו ממש עסוקים באיך שאנחנו נראים ונשמעים. לדוגמה אם מועמד לבחירות היה אומר לכם שהוא מנהיג שמקדם את האושר של הציבור, הוא היה מיד מוקע בחוצות, זה קרה לאמנון ליפקין שחק המסכן, כשאמר שהוא חותר אל “מדינה שכיף לחיות בה”. האמת שעד היום אני תוהה אם ליפקין שחק הבין לאיזה עומק של מאות פילוסופים ואלפי שנים הוא ירד כשנגע באושר בשפת סלנג. בכל מקרה ברור שהצליבה היתה נחסכת ממנו לו היה אומר “מדינה בעלת איכות חיים”.

ומה ביני לבין ג’רמי בנתם?

לאחר שעשיתי את כל הסיבוב הזה, למדתי מאות מאמרים ואלפי עמודי טקסט, חשבתי שהמצאתי את המצאת המאה: תכלית המנהיגות היא למקסם אושר. הייתי כה גאה בעצמי על הפיצוח, עד שגיליתי שאין חדש תחת השמש. אני המצאתי מחדש את המודל של ג’רמי בנתם.

בנת’ם נודע במה שנקרא גישת ‘התועלתנות’. הוא היה פילוסוף משפטן ורפורמטור בריטי. הוא ניסח עקרונות מוסריים על פיהם יש לבסס את הרפורמות החברתיות והמשפטיות ועליהן הושתת המשפט האנגלי.

לתפיסתו המדיניות הנכונה היא זו שתביא לאושר הרב ביותר למספר הגדול ביותר של אנשים, וטבע את  “עקרון האושר הגדול ביותר”.

אז לסוף השבוע אנחם את עצמי ואתכם בכך שלפחות המצאתי משהו שניתלה באילנות גבוהים מאד, וזו חצי נחמה…

לחלק הבא: אהבה – ואהבת לרעך כמוך

 

Photo: My Small Help, by Geraint Rowland, Flickr, modified, published under Creative Common rights.

2 תגובות
  1. ליטל שמר חיים
    ליטל שמר חיים אומר:

    אין חדש תחת השמש, ובכל זאת, חדש כל יום תחת השמש… הנה 3 הערות לחיבור היפה:
    ראשית, מונח הזרימה הוטבע לראשונה ע”י פרופ’ צ’קסנטמהאי כבר בשנות הששים, כשהתחיל לראיין ולתצפת על אמנים. ספר בשם זה יצא לאור בשנת 1990, לפני שהיה אפנתי לקרוא לחקר האושר בשם פסיכולוגיה חיובית.
    שנית, פרופ’ זליגמן שציטטת, אכן מזוהה כאבות המייסדים של הפסיכולוגיה החיובית, והוא כנראה הנגר שעיצב את השולחן בעל שלושת הרגליים שהיטבת לתאר. המודל שלו כולל בעצם 5 רגליים – רגשות חיוביים, מעורבות, מערכות יחסים, משמעות והשג, ובאנגלית:
    PERMA – positive emotion, engagement, relationships, meaning, accomplishment
    ולבסוף, כשקראתי את הטקסט לא יכולתי שלא לחשוב שאושר הוא מושג חמקמק, שככל שאנחנו מנסים להגדירו, הכי קל להבין אותו כמרגישים בהעדרו. האם זה שופנהאואר? לא בטוחה, אבדוק לעצמי… 🙂

    הגב
    • ד"ר מיכל חמו לוטם
      ד"ר מיכל חמו לוטם אומר:

      תודה רבה ליטל על הערותיך המלומדות,
      אני אחרי הרבה מאמרים וספרים מעדיפה את המודל שיצרתי של 3 רגלים, הוא מבוסס גם על המחקר של ניק מרקס, איצר קישור אחיו בקרוב.
      אכן האושר הוא מושג חמקמק, ואיני רואה בו את התכלית, אלא רק משהו שאנו זוכים בו מעת לעת.
      משמעות וצמיחה םנימית, יחד עם עשיית הטוב – נראות לי תכליות הרבה יותר רציניות לביקור שלנו כאן…

      הגב

פינגבקים וטרקבקים

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*