כינוס מנכ”לים בשירות הציבורי – מחזון למציאות

מוקדש לכל צוות המכון למנהיגות וממשל: לרות קבסה, שהקימה את המרכז לממשל במכון, שחזונה החל בימים אלה להפוך למציאות….. 

“השירות הציבורי הינו ראש החץ, הוא צריך לשים את האזרח בראש סדר העדיפויות, להיות יעיל, מכוון משימה, למדוד את עצמו” אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בכינוס סגור בו ישבה לראשונה צמרת השירות הציבורי. 

עשרות מנכ”לי משרדי ממשלה, רשויות ויחידות סמך, וגופים בטחוניים לדיון באתוס ובערכים של השירות הציבורי. כך נפגשו לראשונה סביב שולחנות עגולים הבכירים מכל הקשת, החל מהסטטיסטיקן והמדפיס הממשלתי, המשך במנכ”לי משרדי המטה (מנכ”ל משרדי ראש הממשלה, האוצר והמשפטים), דרך מנכ”לי המשרדים החברתיים, (רווחה, חינוך) המשך במנכ”לי משרדי הפנים החקלאות, והתקשורת, הם ישבו יחד עם ראשי הגופים והשירותים הביטחוניים, ראשי רשויות לאומיות כגון רשות המס, המים ועוד, מנהלי בתי החולים הממשלתיים, ועוד.

הכינוס, יוזמת נציבות שירות המדינה בשיתוף המכון למנהיגות וממשל, נערך לצורך השקה חגיגית של הרפורמה שמוביל נציב שירות המדינה. הנציב הציג את הכיוונים המפותחים בימים אלה בעקבות החלטת הממשלה, לתכנון ויישום רפורמה מקיפה ורחבה בשירות הציבורי.

ממדינה בהתהוות למדינה ממוסדת

בהרצאתו בכינוס אמר פרופ’ יחזקאל דרור “ישראל היא מדינה בהתהוות”, ואני כמובן מסכימה עם טענתו. אנו בתחילת דרכנו כמדינה, יוצרים תרבות חדשה בעם שעיקר ניסיונו הוא בשהייה בתפוצות, עם ישראל שהינו הרבה פחות מיומן בלשבת ולשלוט ולהוביל מדינה.

וכיון שאנו מדינה בהתהוות, האתגר המרכזי העומד בפני מדינת ישראל הוא ליצור מומנטום חדש להמשך שגשוג וצמיחה ויצירת חברת מופת. על מומנטום זה לא להיות פחות מהמומנטום שהוביל להקמת המדינה. כי האתגר הניצב בפני מדינת ישראל כנראה מורכב אף יותר.

 תפקידו של הממשל בעיצוב עתיד

האתגר של עיצוב עתידה של מדינת ישראל ניצב בפני כלל אזרחי המדינה, אך הוא בראש וראשונה אתגר מנהיגותי, של כלל מנהיגי המדינה, ובפרט של נבחרי הציבור ועובדי הציבור הבכירים.

המשמעות היא שתפקידו של הממשל, דווקא בישראל, מורכב הרבה יותר. מחד, כמו בשאר המדינות, הממשל הישראלי צריך לדאוג לקביעת מדיניות, אספקת שירותים ופיקוח ורגולציה. כיום זו מרבית עיסוקו של הממשל בישראל, בגיבוי העיתונות והציבור.

אך לממשל בישראל יש תפקיד ייחודי ושונה משאר המדינות שכבר ממוסדות ומבוססות. לעסוק בעיצוב עתידה של המדינה, תכנון ארוך טווח, ניתוח מעמיק של עוצמות וחולשות, עיצוב העתיד הרצוי וחשיבה מהעתיד המעוצב אחורה לצעדים של מחר בבוקר. זה יותר מורכב מאשר רק תכנון תוכניות ארוכות טווח שיובילו אותנו לאותו עתיד רצוי ומעוצב.

הממשל הינו הגוף היחיד שלו הסמכות, האחריות והלגיטימיות לעסוק בעיצוב עתיד הקולקטיבי של ישראל. ובתוך הממשל לסגל הבכיר תפקיד קריטי. המדובר בקבוצה של כ 300 עובדי ציבור בכירים הנושאים את עתידה של ישראל על כתפיהם.

עיצוב העתיד דורש מנהיגות, חשיבת עתיד, מחויבות, תכנון ושיתוף, וקבלת החלטות והכרעות ערכיות מורכבות. ולאחר מכן תידרש משמעת ויכולות ביצוע ויישום של תוכניות רב שנתיות עוקבות. על הממשל בישראל להתמודד עם שני אתגרים משולבים יוצאי דופן בהשוואה למדינות אחרות: עיצוב עתיד במדינה שהבסיס לקיומה הוא אידיאולוגי – יהודית ודמוקרטית. הדבר יוצר מתחים ערכיים מובנים:

  • הווה מול עתיד: מתח בין מילוי צרכי ההווה לבין דאגה לדורות הבאים, היכן להשקיע את המשאבים המוגבלים?
  • בין מדינה יהודית לדמוקרטית: הכלת המתח בין שני עקרונות היסוד הללו, המהווים צירוף חסר תקדים, שהפרשנויות עליו מצויות בחילוקי דעות חריפים.

לאור זאת על הממשל להכיל את המתחים הללו, ולדאוג לעיצוב העתיד תוך ניווט במורכבות ובשדות זרועים חילוקי דעות ואינטרסים. על הממשל לקבל החלטות וליישמן תוך שהוא מהווה גשר ומלכד בין דעות והשקפות שונות ואף סותרות.

אז מה נדרש וממי?

ראשית דרושה חשיבה לטווח ארוך, מעצבת עתיד, וחוצה משרדי ממשלה. חשוב ללמוד רבות מהנעשה בעולם, אך לא ניתן לאמץ דברים ללא התאמתם לייחוד ולמורכבות של ישראל היהודית והדמוקרטית. האתגר העומד בפני ישראל גדול מאתגרי המשילות הטובה שמציב הארגון לשיתוף פעולה OECD

שנית נדרשת הטמעת עמודי התווך של “יהודית ודמוקרטית” בעשייה היומיומית של הממשל, בתוכניות העבודה קצרות הטווח שלו, וכמובן בתהליכי עיצוב העתיד והתכנון ארוך הטווח. המהות והליבה הזו של מדינת ישראל צריכה להתבטא בהחלטות שוטפות ורבות שמתקבלות מעשה יומיום במסדרונות הממשל.

ומי בעושים?

הסגל הבכיר בשירות הציבורי שותף לדרג הפוליטי בקבלת החלטות וישומן, ובמהלכים אלה עליו להיות עמוד שדרה ומוביל לצד הדרג הנבחר. ישיבה היסטורית משותפת של מנכ”לי השירות הציבורי הינה בשורה מרנינה בכיוון הנכון.

כתבה של ד”ר חמו בדמרקר בנושא יחסי דרג פוליטי וממונה

 

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*