אני נותן משמע אני קיים, הייתי אומרת בפראפראזה על דקרט. האם ידעתם שלתת מספק הרבה יותר מאשר לקבל?

נשים עושות שלום - על הבמה בעצרת רבין

מה זה להיות “נשים עושות שלום”?

בעצרת רבין הרגשתי פעם ראשונה בחיי “נחיתות מגדרית”. לרוב אני סובלת מתופעה הפוכה, של עליונות מגדרית. בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי תוהה שוב ושוב על נשים עושות שלום, ומה התנועה הזו, שאני ממיסדותיה, עושה לי באופן אישי, חלק א – הרהורים בעקבות עצרת רבין.

בזכות החברה האזרחית

מאמר סקירה על החברה האזרחית והתפתחותה

מדד טו בשבט לבחירות 2013

טו בשבט הוא חג היושב על שני רעיונות מארגנים שונים לכאורה. תרומה ואיכות הסביבה. שונים אבל קרובים. כי בשניהם מעורבת נתינה. תרומה היא אחת הדרכים לאושר, מחקרים כה רבים מצאו שלתת הוא מתכון לשימחה ברמת הנותן, הרבה יותר אגב מאשר לקבל…. כך לדוגמה במחקר בו נתנו לשתי קבוצות של 1000 איש תציב של 1000$ לבזבז […]

ניצחון הרוח האזרחית

המילה ניצחון במלחמות זרה לי, הרי במלחמה כולם מפסידים, ובכל זאת בחרתי להשתמש בה הפעם. ברגע האחרון היו ניסיונות לסגור את המלחמה בהכרעה תודעתית צבאית. אך מלחמות לא נסגרות יותר בחזית – הפרדיגמה הצבאית משתנה לנגד עינינו. ההכרעה והניצחון כיום מושגים במקום אחר לחלוטין. הם מתנהלים ב”חזית העורף”. הניצחון של המבצע הזה הוא ניצחון אזרחי, […]

כסף, כסף, כסף, חלק ב

  • הכסף הוא המצאה של בני האדם. אין לו טעם וריח, והצורך בו הוא רק עד חיים בכבוד, מעריכים כי מדובר ב 75,000 דולר לשנה למשפחה.
  • זמן שווה הרבה יותר מכסף, ולכן לתת זמן לרוב קשה ומשמעותי להרבה אנשים יותר מלתת כסף. תחשבו על זה, ותבחרו היטב היכן ראוי לכם להשקיע זמן, וכסף.
  • יש קשר בין עושר לאושר…. ככל שהתשוקה לעושר עולה – האושר דווקא קטן.
  • יש דרכים להתגבר על חמדנות או על תשוקות שליליות אחרות, להמירן בתשוקות גבוהות וטובות יותר…

במקום שירות חובה דרושה לישראל אליטה משרתת

נדרשת בחינה של נושא “שירות החובה”, כולל העברת הצבא לצבא משרת מקצועני, המבוסס על משרתי ציבור שכירים איכותיים ביותר. ולגבי הלכידות וההון החברתי שכה חשובים לעתיד ישראל – הם מחייבים את הממשלה להמשך פיתוח הכיוונים של התנדבות ותרומה, קידום השירות האזרחי, ויצירת תרבות של אליטה משרתת בישראל

נתינה – אני נותן משמע אני קיים

ניהול ומנהיגות אינם שלמים בלי עשיית הטוב מתוך שליחות ומשמעות. ונתינה היא בסיס לשניהם,

קסם האהבה, בשיתוף איציק אורן

האם מנהיגות אינה עומדת בסתירה לאהבה – הרי הם צריכים פעמים רבות לפגוע בחלקים מן הציבור שלהם? זו דילמה קשה כי יש החלטות שפוגעות. מנהיגים צריכים לראות את טובת הציבור, לאהוב את עמם, ולהיות נאמן לאיכות החיים שלהם בהווה ובעתיד, כעם וכמדינה. ויש מנהיגים גלובליים – שצריכים להיות נאמנים לרעיונות גדולים מאשר מדינות. אבל כן – אינני מאמינה במנהיגות שבאה משנאה, רק מאהבה.

על מנהיגות ופילנתרופיה בפרשת תרומה

פרשת תרומה מספרת על על מנהיגות אפקטיבית ומשתפת וגם על פילנתרופיה של הציבור. יש שם מנהיגות ממלכתית, השואפת לטוב הציבורי, שבחרה במשכן כפרויקט ציבורי שממוקד באל”ג – האושר הלאומי הגולמי, ולא בתל”ג, כי  הבינו מה שהתפספס בדורות האחרונים בישראל, שהון חברתי חשוב לפחות כמו הון כלכלי.

העם בחר “צדק חברתי” האם זו ברית הייעוד החדשה שלנו?

לכידות חברתית היא התנאי למימושם של האתגרים המורכבים שעומדים בפנינו בישראל. לישראל נדרש ייעוד משותף, גורלנו המשותף הביא אותנו עד הלום, אולם ללא ברית ייעוד עמים ומדינות מתפרקים.  מחאת האוהלים מסמלת את תחילת השינוי. אנו בשלב מעבר לאומי, בו נדרש ייעוד מלכד. העם יצא לרחובות והצביע עליו  וקרא לו “צדק חברתי”, ועכשיו על כולנו יחד לצדק בו תוכן ומשמעות