מדוע ארגוני בריאות צריכים ניהול חדשנות, וכלי מפתח ליישומה

המערכת הרפואית המערבית ומנהליה מתמודדים עם העולם הממהר של מהפכה התעשייתית הרביעית בקושי רב. שינוי הפרדיגמה ברפואה בצד מהפכת הבינה המלאכותית והמעבר של הרפואה לדיגיטל פוגשים מערכות שעוצבו לפני זמן רב. התהליך נראה קצת כמו בתמונה, דומה ללולינות בקרקס.
עלויות הטיפול הרפואי מהוות נתח הולך ועולה מן התוצר. עלויות הרפואה בארצות הברית מהוות כיום כ- 17.5% מהתוצר הלאומי הגולמי, (בארץ 7.5%). מדינות אינן יכולות לשאת בעלויות הכבדות האלה. בנוסף החולה אינו במרכז, הרופאים שחוקים, ומגפת רפואת היתר מתפשטת.
הפיתרון לכל הללו הוא תהליכי ניהול חדשנות והשתנות ארגונית חכמה. למרות זאת שוב ושוב אני נתקלת בשאלה למה.

4 סיבות מדוע ארגוני בריאות צריכים ניהול חדשנות:

  1. ניהול חדשנות מגדיל הכנסות בערוצים ייחודיים, שאינם קשורים להעמסת עול נוסף על הרופאים. זו הדרך לשפר ROI, להעלות את התוצאות העסקיות.
  2. חדשנות משפרת את האקטיביות והיעילות, וכך מאפשרת צמצום הוצאות והתייעלות.
  3. חדשנות גם משפרת את התוצאות הלא עסקיות, SROI, שזה לא פחות חשוב, והרבה יותר קשה למדוד.
  4. ניהול חדשנות מאפשרת לארגוני בריאות למקד את היתרונות היחסיים שלהם, ולחזק אותם בצורה חכמה, וכך לשפר את הצעת הערך והמובילות שלהם.

בעולם הממהר לא ניתן להאיץ מספיק. אף ארגון לא יכול, וכך גם ארגוני הבריאות, שלא מצליחים להשאר רלבנטיים בעולם הממהר. הדרך לעשות זאת היא ליצר שיתופי פעולה, ולהיות חלק מאקו סיסטם. זה דורש פריצת גבולות בין ארגוניים, יצירת מודלים של Co-Opetition, חיבור בין שותפות לתחרות, המחייב התגברות על ניגודי האינטרסים. גבולות הברורים בין חברות ביטוח לאוניברסיטאות לבתי חולים, ליצרנים לסטארטאפים חייבים להיות רכים יותר.

ניהול חדשנות, כשנעשה נכון, משפר את התרבות הארגונית, את מחויבות העובדים והמנהלים, ואת עבודת הצוותים. כך אנשים שמחים לבוא לעבודה, לתרום ולהשקיע, והתוצאות של הארגון והמותג שלו ממריאות. זה זול הרבה יותר מכל השקעה בקמפיין או מינוי סמנכל חדש.

אגב רשימת התירוצים מדוע לא להשקיע בניהול חדשנות ארוכה מאד. אני שומעת ממנכ”לי ארגוני בריאות שהם כבר חדשנים מספיק, שהם קטנים מידי או גדולים מידי, שהם חסרי תקציבים גמישים, שאין להם זמן לנושא, שהם מינו מנהל חדשנות ועוד.

תירוצים…

והסכנות אדירות, לדוגמה

אין פתרונות קלים למערכות ציבוריים או גדולות מאד, אבל יש כיוונים ועקרונות.

כלי ראשון: נתחו את הפרדיגמה הישנה ואת החדשה הנולדת ממנה:

אחד הדברים שהתחלתי לעשות בעקבות הבנת העולם הממהר הוא ליצור מפת שינוי פרדיגמה בכל תחום שבו אני עוסקת. התחלתי בלנתח את שינוי הפרדיגמה ברפואה, בטבלה פשוטה של רפואה ישנה מול חדשה, לאחר מכן עשיתי את הניתוח על ניהול, ואז הבנתי שזו הדרך. הרציתי בתוכנית מצטיינים ומישהי הכינה טבלה דומה על  שינוי הפרדיגמה בחינוך, הוזמנתי להרצות בפני סגל בית הספר לחינוך בסמינר לוויסקי, וחשבנו יחד על שינוי הפרדיגמה בהכשרת מורים, ליוויתי את שירה כסלו כמנכ”לית של מיזם למיגור העישון שהקמנו והכנו טבלה של מניעת עישון בעולם ישן מול חדש, וכך הלאה.

הנה מה שעשיתי ואני עדיין מפתחת בהשוואה בין הניהול הישן מול החדש, עליו מבוסס ספרי צוותים מנצחים בעולם ממהר:

ניהול עולם ישן ניהול בעולם ממהר
מנהל יודע כל חכמת הצוות וההמון
מספק בעיקר תשובות מעלה שאלות חכמות
מנהל מכתיב מנהל משתף
ריכוזי וכוחני מעודד אוטונומיה
מתחרה באנשיו מנטור
ממוקד במספרים ממוקד אנשים ומשימה
ממוקד כללים ונהלים גמיש, מנהל בתשומת לב
מחפש אדם לתפקיד מחפש תפקיד לאדם
רואה שורה תחתונה אחת – רווח רואה כמה שורות תחתונות – ערך

 

והנה הניתוח על המעבר המחולל בין רפואה הישנה לחדשה:

רפואה ישנה רפואה חדשה
1 מיקוד בחולי מיקוד בבריאות
2 איטית אקספוננציאלית
3 פרסונלית דיגיטלית
4 תפיסת “חולה” תפיסת “לקוח”
5 רפואת אוכלוסייה מותאמת אישית
6 דטה – בהזמנת רופא, שייך למערכת דטה נוצר גם על ידי הלקוח, שייך ללקוח
7 יקרה צ’יפים זולים, חוק מור
8 רופא מטפל צוות רפואי  +  AI (בינה מלאכותית)
9 מבוססת בית חולים מבוססת בית

מה השינוי בענף שלכם? אל תעשו זאת לבד, כחלק משינוי תרבות הובילו את התהליך הזה יחד עם המנהלים, וכמובן שתפו עובדים בתהליך.

אתכן ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

אוגוסט 2018

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*