מנהיגים – צאו מהארון

מוקדש לצוות המדהים של המכון למנהיגות וממשל

שמתי לב לכך שהצוות במכון למנהיגות וממשל עושה מעשים שקטים של מנהיגות. מי מהם דואג לשכר עובדי הקבלן, אחר יוצא להפגין על ערכיו ואף מוכן להיאסר, שלישת פועלת בשקט לתקן עוולות קטנות. למרות זאת, כששוחחתי עם אחד המנהלים הצעירים בצוות על מנהיגותו, הוא השפיל עיניו ואמר: “אני לא מנהיג, מקסימום הייתי רוצה להיות מנהל טוב”.

זה לא הפתיע אותי. בשיחות רבות שקיימתי עם מנהלים ומנהלות, גם המשפיעים והמובילים שבהם, גיליתי להפתעתי התנגדות, ואף רתיעה מהמונח מנהיגות. “אני לא מנהיג, אני מנהל” הוא משפט ששמעתי עשרות פעמים במהלך ההקמה של המכון, בנוסחים מגוונים, מפי נשים וגברים כאחד. לעיתים קרובות ההתנגדות הופיעה בלווית מבוכה, ולעיתים עטופה בנימוקים רציונליים.

מדוע זה קורה?

אולי כי ניהול נתפס כמקצוע, ומנהיגות כיכולת אישית? ואם ניהול נתפס כמיומנות נרכשת, שאפשר לשפר, אז כדאי להשקיע בו, ואם מנהיגות נתפסת כמתת אל, כמו חכמה או יופי, אז יש להצטנע לגביה?

וזו הטעות הראשונה…

מנהיגות אינה מתת אל, היכולת לעשות מעשה של מנהיגות ניתנה לכל אדם! היא מצויה בכל אחד ותלויה גם בנסיבות. ‘מדוע זה בכלל חשוב?’ אתם שואלים את עצמכם, כל התרגיל האינטלקטואלי הזה…. הרי מנהל הוא מנהל הוא מנהל. לא נכון.

זו טעות מספר שתיים….

1. יש מנהל שרק מנהל
2. יש מנהל מוביל ומנהיג
3. ויש עובד מוביל ומנהיג
4. ויש אדם, כולל ילדים צעירים, העושה מעשים של מנהיגות

ואתם בשום אופן לא רוצים להיות מהסוג הראשון…. ופירוט מובטח בפוסטים הבאים.

אז מה באמת ההבדל בין ניהול למנהיגות?

במהלך השנים, המונח “ניהול” היה שם נרדף למנהיגות כאשר השתמשו בו בהקשר ארגוני.ההבחנה בין מנהיגות לניהול נעשתה לראשונה בידי חוקר המנהיגות ג’יימס מקרגור ברנס ((Burns בשנת 1978, תוך שהוא מחדד הבדלים בין שני סוגי מנהיגות: עסקית, המאופיינת בהליכים, נהלים, תגמולים לפי ביצוע, וכו, ומולה מנהיגות מעצבת, שמתאפיינת בכריזמה, יחסי אנוש, יצירתיות והנעת אנשים.

מאז אין סוף מילים ומאמרים נכתבו על ההבחנה בין ניהול למנהיגות, על השונה והדומה.

ג’ון קוטר, אחד המובילים בעולם בהובלת שינוי וניהול, התייחס רבות להבדל בין מנהיגות לניהול, לדידו, מי שעושה את השינוי בארגונים הם המנהיגים, הוא מגדיר את המנהיגות כיוצרת שינוי מועיל ואת הניהול כשליטה במורכבות ובאי סדר. ניהול, לפי קוטר, הוא שליטה באנשים ע”י דחיפתם בכיוון הנכון; מנהיגות, לעומת זאת, מניעה אותם ע”י סיפוק צרכים אנושיים בסיסיים.

פיטר דרוקר, גם הוא גורו עולמי בתחומי הניהול, אמר כי “ניהול הוא לעשות את הדברים בצורה נכונה, מנהיגות היא לעשות את הדברים הנכונים.” בכך הגדיר לטעמי דרוקר את ההבדל בין יעילות לאפקטיביות, ועל זה ארחיב בעתיד.

ואילו בועז נחמד במאמר מצוין בנושא הגדיר “מנהיגות היא פעולה שרותמת את העובדים לכיוון של מטרה עתידית, בו בזמן שניהול עוסק בהפעלה מיידית של עובדים, תפעול תקלות לא צפויות ושימוש נכון באמצעי הייצור”. 

בעיני ההבחנה בין ניהול גרידה, לבין ניהול מנהיגותי היא חדה:

מקצוע הניהול עוסק בהווה. בשיפור הקיים, הצבת יעדים, מדדים, בתכנון ויישום תוכניות עבודה, ובתהליכי שיפור מתמיד. הוא מנהל בהסתמך על הקיים, ובתוך גבולות הסמכות והאחריות.

מנהיגות עוסקת בעתיד, במה שיכול להיות ולהיבנות, המנהיג מעצב את העתיד הזה על ידי כישורים כגון רתימה לחזון משותף, גיבוש צוות מגובש ומלוכד, הובלת מהלכים פורצי דרך ועוד. מנהיגות היא פעמים רבות על קו התפר, ומחוץ לגבולות הסמכות והאחריות.

וכמובן שנדרש שילוב בין השניים.

העיסוק בנושא חשוב במיוחד במדינת ישראל כיום. כי יש לנו מנהלים מצוינים, ויש גם מנהיגים צעירים ונפלאים, הגדלים בתנועות הנוער, בצבא ובאוניברסיטה. אנשי אמת, בעלי אומץ, יושרה, ורוח חלוציות, ציוניים, העסוקים בעתיד מדינת ישראל ושגשוגה.

ומה קורה למנהלים הבכירים? הרי גם שם יש הון אנושי נפלא, ומנהלים אדירים. יחד עם זאת ככל שהגיל עולה מעשה המנהיגות וביטוייה לרוב מצטמצמים לתחומים צרים מידי, ומנהלים ומנהיגים רבים אינם מביאים לידי ביטוי את יכולות ההנהגה וההובלה שלהם, לא לטובת הקהילה שלהם, לא לטובת הארגון שלהם ולא לטובת החברה כולה. כך הם מפספסים את הטובה הרבה והחשובה לא פחות – טובת עצמם.

דמיינו מעשי מנהיגות אצלכם, אצל מכריכם, ותראו עד כמה הפוטנציאל קיים. רק צריך להחליט שחוץ מניהול אנו משכללים עוד יכולת שטמונה כמעט בכל אחד מאיתנו – היכולת להוביל ולעשות מעשים לטובת הכלל ולטובת החברה והמדינה.

אז מנהיגים – צאו מהארון….