Steve_Jobs_Headshot_2010-CROP-529x518

כלים ודרכים לחדשנות ארגונית

(סטיב ג’ובס, תמונתו של Matthew Yohe)

בחודשים האחרונים שומעים שוב ושוב את המילה שיבוש, או דיסרפשן – Disruption, בעיקר בעולמות היזמות ומערכות הבריאות. כשמישהו בכנס רפואה אקספוננציאלית הזכיר את המילה, שאלתי אותו מה מקורה. הוא סיפר כי פרופסור קלייטון כריסטנסן מהרוורד טבע את המונח חדשנות משבשת, בספרו The Innovator Dilemma.

בעולם הממהר מוצרים וטכנולוגיות מעולמות שונים, שבעבר לא היה קשר ביניהם, מתחברים ליצירת ערכים חדשים ובלתי צפויים, ומה שקורה זה:

  • שינוי כללי המשחק בתוך קטגוריה קיימת, דוגמה ויקיפדיה נכנסה לקטגוריית אנציקלופדיות, יצרה חיבור בין טכנולוגיה, דיגיטל, וחכמת המונים, ושיבשה את השוק.
  • יצירת עוד ועוד קטגוריות חדשות, לדוגמה חברת אובר שיצרה חיבור בין דיגיטל, כלכלה שיתופית, ודיגיטל ושיבשה את שוק המוניות.

כיוון שעוד ועוד טכנולוגיות עמוקות נולדות, ויוצרות אינספור חיבורים, הרי קצב השיבוש גובר, והמשמעות היא טשטוש ועד מחיקת הגבולות בין העולמות, כולל השווקים, הענפים, המקצועות. לא ניתן יותר להבין מי מתחרה, מי שותף, ויש לפעול ולנווט במורכבות, תוך יצירת אקוסיסטם של שותפויות, המאפשר מהירות, מיקוד בליבה, והשתנות.

מה זו חדשנות משבשת?

הרעיון המרכזי של הספר הוא שיש חדשנות בתוך המסגרת של ארגונים, ויש חדשנות שהופכת אותם אפסייד דאון. דווקא חברות גדולות וטובות שעוסקות בטיפוח הלקוחות שלהן ומתן שירות טוב נמצאות בסכנה מוגברת לשיבוש – באנגלית Disruption.

כשחדשנות משבשת פורצת למגרש – היא משנה את כללי המשחק. שוב ושוב חברות בריאות וטובות מופתעות מחברות שבתחילה נראות קטנות וזניחות. השחקנים החדשים נכנסים עם החידוש לשוק נישתי, משפרות את השירות/מוצר ולבסוף הופכות את המציאות ומשתלטות על השוק. לחברה הגדולה לא שווה להתאמץ ולהתחרות בגלל שהשוק הראשוני נישתי, עד שלפתע החברה הקטנה משתלטת על השוק עולו, והחברה הישנה (קודאק, בריטניקה,  – זוכרים?) לא מבינה מה בדיוק קרה לה.

חשוב לזכור כי ארגונים אינם חדשנים – האנשים שבהם כן!

Clayton_Christensen_World_Economic_Forum_2013-300x230

סטיב ג’ובס כחדשן משבש

סטיב ג’ובס הוא סיפור טיפוסי על חדשן משבש שיצר פרדיגמות חדשות פעם אחר פעם. ג’ובס נזרק מאפל, החברה שהקים, יצא ל”מדבר” ויצר שם את נקסט ואת פיקסר. הוחזר לאפל, שבהעדרו איבדה את החלק הארי של שוויה, מימש את תפיסותיו החזיר לחברה את הערך פלוס פלוס, ושיבש את כל המציאות של כולנו. הוא אחד האחראיים המרכזיים לכך שיום אחד לבני האדם יהיה חיבור של ויי-פי למוח.

איך תשבשו ותישארו בחיים?

כשהמשבש עומד בראש המערכת, ואם הוא האדם הנכון, הוא יכול להצעיד את הארגון שלו קדימה ולהמציא אותו מחדש שוב ושוב. אם אתם דיסרפטורים – מנהיגים בקו התפר תשאפו לתפקיד בכיר, או לנותן חסות שיכול להכיל אתכם ואת חדשנותכם, או שתפעלו מחוץ למערכות הגדולות.

לשמור את על מנת לשמור את הארגון שלכם בעמדת מובילות חשוב לזהות את הסיכון בפספוס חדשנות משבשת, שיכולה להגיע מכל ענף, ולא רק מן הקטגוריה שלכם.

הקמת תשתיות חדשנות

אל תתנגדו לחדשנים, גם אם הם מעצבנים. תמשכו אותם לארגון, ותגנו עליהם.

  • תעודדו שיתופי פעולה והתחברות לאקוסיסטם

  • אם אתם ארגון גדול – תבנו חממה או אקסלרטור – כך תאגידים גדולים שומרים אצבעות בשטח עם היזמים.

  • תרכשו חברות ויזמים – הכל על מנת שלא יאבדו את היכולת למשוך שוב ושוב את השטיח מתחת לעסקי הליבה שלהם.
  • תפרידו חטיבות, תבזרו, תצרו מבנה ארגוני חכם ותומך חדשנות (ראו את דוגמת גוגל ואלף בית למשל).

ג.       למצויים במערכות ציבוריות או חברתיות, המוכוונות שירות הציבור או יצירת אימפקט יש בעיה קשה. מערכות אלה, בעיקר בשירות הציבורי – שאינו נאלץ לגייס את כספו ושאין לו מתחרים שלוחצים עליו להתפתח ולהתייעל, מקשות על חייהם של החדשנים המשבשים.

אם אתם מהחלוצים שבאים לשפר את הממשל בתוכניות הצוערים למיניהן או אחרי שעשיתם לבתיכם ואתם מחפשים להשפיע – חשוב שתתכוננו. לחדשנים ההולכים בקו התפר יש שם חיים קשים במיוחד. בשנים בהן הקמתי את המכון למנהיגות וממשל עקבתי מקרוב אחרי השירות הציבורי, ולא הצלחתי להבין את מערכת עם אנשים כל כך מעולים יכולה להיות כל כך חולה. (אחת הסיבות היא שמערכות חזקות מאנשים, ונאחזות ושומרות על קיומן. משה בר סימנטוב אז סגן ראש אגף התקציבים וכיום מנכ”ל משרד הבריאות אמר לי זאת במילים חדות “אנשים נהרגים מכדור בראש, ארגונים לא”. ארגונים לא רוצים למות, וארגונים ציבוריים אינם שונים במובן הזה, אבל כיוון שהם לא צריכים להילחם על הכסף. הם לא מתים אל נגררים שנים ארוכות).

לסיכום:

  1. חדשנות יזמות ומנהיגות הן תכונות קרובות – האם אתם באזור?
  2. גם אם לא – אפשר וכדאי לפתח. כך למשל חשיבה יצירתית ניתן וחשוב לפתח אצל מנהלים, עובדים, וכמובן הכי חשוב – ילדים. בעולם של טכנולוגיות דוהרות ואינטליגנציה מלאכותית היצירתיות חשובה עוד יותר, מכונה לא יודעת להיות יצירתית, זה יישאר מותר האדם.
  3. אל תשבשו לבד: אם אתם עובדים במערכת גדולה ואתם חדשנים משבשים – הישמרו לנפשותיכם, אתם בסכנה. בריתות הן הדרך ללכת.
  4. אם אתם בתפקיד ניהול בחברה או ארגון – חפשו את המשבשים – מהם תצא תורה. תניחו שיש כמה חברה שממש כרגע יושבים שאיזה מוסך או גאראג’ וממציאים את מה שיחסל את השווקים של החברה שלכם במהירות אדירה.
  5. אם אתם יזמים וחדשנים שעובדים בארגון קטן או הקמתם סטארט אפ – אתם לא לבד, שווה לקרוא קצת על התחום – ככה תכירו את עצמכם, והרי “דע את עצמך” הוא עיקרון שהיה חקוק מקדמת דנה במקדש אפולו בדלפי.
  6. והעיקר – ליהנות מהדרך.

שלכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

דצמבר 2015

1 תגובה

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*