צדק חברתי בשלטון המקומי!

הבחירות המקומיות מתקרבות בשקט מפתיע. אנו עסוקים ברודן הסורי, בשאלה האם ומתי ארצות הברית תתקוף ומה יהא עלינו. אבל השלטון המקומי קריטי לאיכות החיים שלנו ושל ילדינו, ואפילו לצדק החברתי בעטיו יצא הציבור לרחובות במחאת קיץ 2011.

פינת הגאון לצדק חברתי בשלטון המקומי כוללת: חזון, פיתוח כלכלי מוטה עניים, השקעה בתעסוקה, השקעה חכמה בתשתיות וקידום דיור בר השגה, פיתוח קהילתי ופיתוח ההון החברתי, קידום שירותים חברתיים תוך דגש על שירותים מצמצמי פערים למשל יעוץ למשפחות לניהול כלכלי חכם או יעוץ לתעסוקה וקידום השכלה בקרב התושבים הבוגרים ברשות המקומית, עבודה רב מימדית של המנהיגים המקומיים מול הציבור, הממשל המרכזי, הפילנתרופיה וגורמים נוספים משפיעים המצויים בסביבה הניהולית, וכמובן ניהול ומנהיגות.

מאת ד”ר מיכל חמו לוטם, מנכ”לית המכון למנהיגות וממשל, ויונתן אורן, מנהל יחידת הפיתוח וההערכה במכון

החזון של נבחרי הציבור קריטי לשינוי. האם בחזון הרשות שלכם המועמדות והמועמדים המקומיים, קיימת מחויבות לצדק חברתי, לצמצום הפערים והעוני? האם במצע הבחירות שלהם ישנה הצהרה בולטת על מחויבותם לקידום איכות החיים של התושבים תוך הוגנות? האם המועמדים מצהירים כיצד יעשו זאת?

חשוב לדעת שלשלטון המקומי מגוון רחב של כלים להתמודדות עם עוני ולקידום הצדק החברתי:

1. פיתוח כלכלי וקידום תעסוקה הוגנת:

פיתוח כלכלי חייב להיות משולב לחלוטין בפיתוח חברתי. על הרשות להתמקד בנכסים הייחודיים שלה ושל הרשויות הסובבות אותה, ולמנף אותם בצורה יצירתית, למשל בתפיסה אזורית עם רשויות שכנות. לדוגמה פיתוח תיירות מקומית באמצעות שבילי אופניים יכול להעשות הן עם רשויות מקומיות השכנות למשל חיבור פארק המסילה בירושלים לפיתוח דומה במועצה האזורית מטה יהודה. עיקרון שני הוא שכל החלטה כלכלית  תתיחס גם להיבטים החברתיים והסביבתיים לדוגמה אותו פארק יכלול במקביל גם פיתוח תכניות קידום בריאות בשיתוף עם קופות החולים, מוסדות קהילתיים מקומיים כמו המתנ”ס וועדי שכונות לעידוד הרכיבה באופניים מתוך תפיסות של פתוח איכות החיים (בריאות וקהילתיות). זו הדרך להבטיח שמפירות הפיתוח הכלכלי המקומי יהנו גם התושבים מעוטי היכולת.

הפיתוח הכלכלי חייב להתיחס גם להיבט התעסוקתי וליצירת מקומות עבודה  ומשרות “הוגנות”, תוך עידוד התושבים להכשרה מקצועית, וכמובן השקעה בהשכלה וחינוך ככלי למוביליות חברתית.

2. תשתיות, נגישות ודיור בר השגה:

מיקומם של נכסי המסחר והתעשייה בשטח הרשות המקומית, והנגישות התעבורתית לאוכלוסיות החלשות, לנכים ומוגבלים קריטיים לאיכות החיים של הציבור ולאיתנותה של הכלכלה המקומית. לרשות המקומית, באמצעות החלטות תכנוניות  של הועדה המקומית לתכנון ובנייה אפשרויות גדולות להשפיע על הפיתוח לכיוונים אלה. גם למיקומם של מוסדות קהילתיים כמו מעונות יום, מרכזים קהילתיים וטיפות חלב יש חשיבות עצומה בפתוח כלכלה מקומית בת קיימא באמצעות תכנית שתבטיח את שילובם ב”זרם החיים” הכולל של התושבים. לצמצום ההפרדה הגאוגרפית בין שימושי הקרקע השונים (מגורים, שירותים קהילתיים, שירותים כלכליים) תוך יצירת נגישות טובה אליהם השלכות רבות על איכות חיי כלל התושבים וחשוב להתייחס לכך.

גם בנושא שיפור הדיור לרשויות המקומיות תפקיד חשוב, גם אם יש תלות בגורמים נוספים כגון הממשל המרכזי הבעלים ועוד. הרשויות יכולות וצריכות לקדם דיור בר השגה, הן על ידי עידוד ניידות בין שכונות חלשות לחזקות, או בגישה משלימה של טיפול ממוקד בשכונות עם אוכלוסייה ענייה תוך חיזוק במקביל של השרותים החברתיים בהן, שיעודדו את שיפור המרקם השכונתי. פיתוח שכונות חלשות עלול לגרום תהליך של ג’נטרפיקציה (השתלטות החזקים בדומה למה שקרה ביפו), שהרשות המקומית צריכה למונעו.

3. פיתוח קהילתי והגדלת ההון חברתי ושיתוף ציבור:

ההון החברתי הינו כלי עבודה חשוב לא פחות מההון הכלכלי. הרשות צריכה לתמוך בפיתוח קהילתי תוך העצמת התושבים לעזרה עצמית. יש גם לשתף את הציבור באיתור הצרכים, ביצירת סדרי העדיפויות ובמציאת פתרונות אפשריים, וביישומם תוך שיח ישיר הנתמך בכלים אינטרנטיים וטכנולוגיים. להון חברתי מפותח יש גם משמעות כלכלית חשובה בהיותו גורם המגדיל את הוודאות לכל משקיע בישוב.

4. שירותים חברתיים:

הרשויות הן ספק של מגוון רחב של שירותים, בתחומי חינוך, רווחה, ועוד. המימון והסטנדרטים נקבעים בשלטון המרכזי, אבל הביצוע בתחומי הרשות ובאחריותה המלאה.

בנוסף השלטון המקומי מספק מתקציביו שירותים משלימים. רשות מקומית המנוהלת היטב יכולה, למשל, להכשיר מנהיגות מתנדבת ליזום פרויקטים בתחומה, לחבור לגופים חברתיים ולתת למשפחות כלים להתמודדות עם מגבלות כספיות, או ליצר תשתית הלוואות קטנות. לדוגמה חבירה בין ארגון “פעמונים” המלווה משפחות לאיזון תקציבי, וקרן להלוואות ללא ריבית המופעלת ע”י עמותה לעירייה תייצר מכפיל כח הן לארגונים והן לרשות המקומית, שמביאה איתה מנדט והכרות עם התושבים שמביאים להגדלת היעילות של פעולות הארגונים.

5. ניהול מעקב תיאום:

לרשות המקומית תפקיד חשוב בתיאום וארגון השירותים החברתיים, ובאיתור מתמיד של צרכים ופיתוח פתרונות יצירתיים למלאם. זו הסיבה שפיתוח השירותים החברתיים נעשה לרוב בשטחי הרשויות המקומיות ובהובלתן. רשויות גדולות נדרשות להקמת יחידה בעלת עוצמה לבניית השותפויות וניהולן, תוך סדרי עדיפויות גם בבחירת האוכלוסיות והאזורים הגיאוגרפיים. נדרשת הגדרת מטרות ויעדים ברורים, ובעקבותיהם מעקב מדידה והערכה על השפעתן של התוכניות השונות להשגת שיפור באיכות חיי התושבים. ברשויות בהן הפערים גדולים ניתן להקים מועצה ציבורית לקידום הנושא בהובלת ראש הרשות, ובצידה מינהלת ביצוע לישום תוכניות רוחב והתוכניות הרב מגזריות הנדרשות.

6. עבודה רב מימדית מול הציבור, הממשל המרכזי, תורמים ושותפים:

המורכבות של ניהול בחברה פוסט מודרנית שבה אין גורם אחד המחזיק בידע, בסמכות וביכולת מחייבת נקיטת גישה חדשה מצד הרשויות המקומיות. הגישה חייבת להיות מושתתת על תפיסה של שותפויות ארגוניות תלת מגזריות, הרשות עם ארגונים עסקיים וארגוני החברה האזרחית. השותפויות הללו הכרחיות לאיתור הפערים ויצירת פתרונות יצירתיים.

הרשות ושותפיה צריכים לאתגר את המדיניות של הממשל המרכזי ולהיות שותפים לעיצובה. בנוסף הרשויות צריכות לרתום את השלטון המרכזי ואת הארגונים החברתיים והפילנתרופיים לסייע בפיתרון בעיות ייחודיות.

מכל אלה ברור כי תפקידיה של הרשות המקומית בקידום הצדק החברתי ובצמצום הפערים הוא קריטי. למרות שהרשות המקומית לא יכולה לספק הבטחת הכנסה, אינה אחראית לתשלומי ההעברה, וגם לא יכולה להחליט על הפחתת מיסוי לחלשים, היא בהחלט שחקן משמעותי בזירה. היא יכולה וחייבת לסייע לצמצום הפערים תוך הנגשת פיתוח כלכלי ושירותים חברתיים איכותיים במיקום ובהיקפים נכונים ובכך לפעול למיצוי הזכות לצדק חברתי לכל.

יציקת תוכן לסיסמה “צדק חברתי” מחייבת שינוי תרבותי ערכי וניהולי של כולנו. שימו לב לכך כשאתם יוצאים להצביע בבחירות, וביחרו בתבונה.

עוד מאמרים בסדרה: ראשי רשויות ישנו את העולם, ערים חכמות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*