המשרד לאיכות החיים והצדק החברתי
בקיץ 2011 יצא הציבור בישראל בקריאה לצדק חברתי. צדק חברתי הוא חזון אך הוא גם ערך שיושב בבסיס היכולת למקסם איכות חיים למרב האנשים בדור הזה ובדורות הבאים. הציבור הזה בחר ממשלה חדשה, אך הוא לא ביקש פוליטיקה חדשה, הוא ביקש במפורש צדק חברתי ואיכות חיים.
כשמלאכת הרכבת הממשלה שלמה ראוי להביט על משרד אחד מעניין במיוחד לנושא הצדק החברתי ואיכות החיים – המשרד להגנת הסביבה.
קל לטעות בהבנת תפקידו של המשרד להגנת הסביבה, האחראי על שמירת הסביבה הטבעית בישראל.
המשרד בורך בהון אנושי מופלא והנהלה מצוינת. העשייה שלו יושבת בליבו של הטרנד החם ביותר בעולם, הרי הגנת הסביבה הפכה אצל רבים בעולם לדת החדשה…. אני אישית דתייה אדוקה הממחזרת בקנאות, הפחתתי צריכה, וריסיקל ריוז הן סיסמאות שגורות בביתי.
אבל המשרד להגנת הסביבה אינו רק המשרד להגנת הסביבה. הוא ודאי לא המשרד שייעודו בהטמנת פסולת ובטיפול במזיקים, המדובר בפעולות חשובות אך לא הן המטרה, הן האמצעי.אני רוצה להציע תפיסה כי ייעודו של המשרד להגנת הסביבה הוא קידום איכות חיים וצדק חברתי. המשרד צריך לדבר עם הציבור ולגרום לו להבין שכשהוא ביקש צדק חברתי הוא ביקש בעצם איכות חיים גם היום וגם לדורות הבאים. וכשהציבור ביקש איכות חיים לעצמו ולדורות הבאים – הוא בעצם ביקש קיימות, קרי פיתוח כלכלי חברתי סביבתי ברמה הלאומית אך גם ברמת הקהילות – כלכלה מקומית מקיימת.
וכשבקווי היסוד של הממשלה, הנוכחית, ההבטחה לה לציבור היה כתוב “הממשלה תחתור לצדק חברתי” – זה המשרד להגנת הסביבה!
וכשהיה כתוב “הממשלה תפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא” – זה גם תפקיד המשרד!
וכשהיה כתוב שם “הממשלה תפעל לצמצום הפערים החברתיים ותאבק בעוני”, זה גם תפקידו של עמיר פרץ, השר המנוסה המוביל את המשרד כיום. וכן, גם כשהיה כתוב שם “הממשלה תפעל לקידום איכות הסביבה” זה גם אותו המשרד הנחבא אל הכלים.
למעשה בדקתי וראיתי שמתוך 20 ההבטחות של ההסכם הקואליציוני זה המשרד שאחראי להכי הרבה סעיפים… כי הוא לא רק המשרד להגנת הסביבה, הוא המשרד להגנת האזרחים ואיכות החיים. האזרחים שכבר חיים, ואלה שיולדו כאן בדורות הבאים.
המשרד לאיכות הסביבה צריך להרחיב את מבטו לאיכות חיים וצדק חברתי, וכך הוא עושה. אמנם איכות הסביבה היא המנוף שבאחריותו הישירה כרגולטור אך עבודת מטה מנהיגותית, שילובית, צופה פני עתיד עם יתר משרדי הממשלה לקידום צדק חברתי ואיכות חיים היא מנוף חשוב לא פחות.
מהלך חכם יעשה השר פרץ אם יקשיב לג’רמי בנתם, שהעמיד את המערכת החוקית של בריטניה על בסיס תפקידו של הממשל למקסם אושר, וגם למלך בהוטן, לרוברט קנדי, ולמנהיגים רבים נוספים כבר הבינו שתכליתה של מנהיגות היא למקסם אושר ואיכות חיים לציבור, וזה אכן המבחן היחיד שלה.
בזמנו היה המשרד קרוי “המשרד לאיכות הסביבה”, ושמו שונה ל”הגנת הסביבה”. אני חושבת כי ראוי לנו שיהיה לנו בישראל משרד לאיכות החיים והסביבה, ושבראשו יעמדו אנשים בסדרי הגודל של רוברט קנדי, והאמת – לאור היכרותי עם בכירי המשרד, ולאור העובדה שלמשרד נכנס שר מנוסה ובעל כישורים יוצאי דופן – יש לזה סיכוי אמיתי.
ד”ר מיכל חמו לוטם, מנכ”לית המכון למנהיגות וממשל
רעיון מעניין ומעולה. ואכן גם ארגוני הסביבה, כמו אדם טבע ודין, צלול ועוד רבים וטובים, כבר אינם רואים את עניינם בסביבה בלבד אלא גם בצדק חברתי – סביבתי, חלוקה הוגנת של משאבי הסביבה וכמובן בריאות ואיכות חיים. נקווה שהשר הנוכחי יוכל לאתגר שכזה. 🙂
עפרה תודה, מאד מעניין לראות את השינוי שחל, וההתקרבות בין הסביבתי לחברתי חיונית!
מיכל שלום, קראתי את הבלוג על מדד האושר הלאומי הגולמי , מתעניינת ביחס להתקדמות בתפישת מדד האל”ג בישראל, האם התקבל כמדד ראוי להערכת האושר בישראל? האם יש גופים שעוסקים במדידה שכזו בישראל? מיהם?
האם ידוע לך על מדינות נוספות מלבד בהוטן שאימצו את המדד?
אשמח אם תחזרי אלי בנושא,
ענבר
ענבר שלום,
בישראל זה נקרא מדדי איכות חיים. המשרד לאיכות הסביבה הכין דוח בנושא, ועדה בראשות מנכ”ל משרד רה”מ הראל לוקר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג’ין קנדל החליטה כי יגובשו מדדים מדויקים בתחומים כמו איזון בין פנאי לעבודה, איכות הסביבה, מעורבות אזרחית ורווחה ועוד. לא מדובר על אימוץ המדד, אלא על פיתוח מדדים ייחודיים לכל מדינה, על בסיס התפיסות והידע העולמי המצטבר בתחום. יש דברים שונים שחשובים לאזרחי מדינות שונות, ואפילו שונות בתוך מדינות, למשל בצפון ובדרום כחלק מאיכות החיים חשוב להם שלא יהיו טילים, וזה לא יעלה בקרב תושבי המרכז…
אם תגידי לי בדיוק מה את צריכה ואיך ליצור קשר אחבר אותך למומחים הרלבנטיים בתחום,
בברכה,
ד”ר מיכל חמו לוטם