כסף, כסף, כסף, חלק ב

לפני שנים הייתה לי חברה שנישאה בשנית לאיש עשיר מאד. משכורתם החודשית הייתה מעל 20 פעמים המשכורת הממוצעת במשק. היא הסבירה לי ברצינות רבה מדוע הכסף אינו מספיק להם, כי “צריך להחזיק את בית הנופש בישוב היוקרתי בצפון, את הדירה בניו יורק, שני הג’יפים עולים ממון רב, היאכטה, שלא לדבר על החוגים לילדים וכל ההוצאות השוטפות”. מצחיק היה שהיא האמינה לכל מילה שלה. עצוב היה שהיא ובן זוגה היו אומללים מנשוא, והתגרשו אחרי מספר ילדים ושנים בגירושים מלאי כעס וכאב.

מוקדש לידידי עופר נאמן, שלימד אותי כמה שיעורים בנושא.

 והם חיו באושר ובעושר….

לא סתם קלישאה זו מסיימת אגדות רבות. אושר ועושר הם מושא תשוקה משחר ההיסטוריה. אבל מסיפורה של חברתי למדתי שעושר כלל אינו מבטיח אושר, לעיתים ההפך הוא הנכון.

עובדות לחוד ומציאות לחוד, התשוקה לזהב הניעה ומניעה עשרות ומאות אלפי צעירים כבר פעמים רבות בעקבות הכסף, לאוסטרליה, לדרום אפריקה, לקולרדו, ולמקומות נוספים בהם נמצא זהב. 

חז”לינו היו חכמים באמת כשהגדירו את העושר במובן קרוב יותר למושג אושר, וקבעו: “איזהו עשיר? – השמח בחלקו” (פרקי אבות, ד’, א). זו אינה רק הגדרה מטאפורית-פילוסופית, זו דרך חיים מומלצת של הסתפקות.

המונח “עושר” בפירושו השגור משמש להגדרת הון ורכוש רב. וכפי שהבנו עד כאן הון ורכוש רב לאו דווקא מביאים להסתפקות או לחיי אושר מלאי משמעות.

מדוע אנו צורכים יותר ממה שאנו צריכים?

אחרי מה כולם רצים? כבר הגדרתי חמדנות כתשוקה לכסף או רכוש. פעמים רבות מאד אנשים צורכים הרבה מעבר למה שהם נזקקים, וגם מעבר למה שהם יכולים להרשות לעצמם. מדוע?

החמדנות מקורה ישירות בתשוקה. החיים שלנו מונעים מהצרכים הרצונות והתשוקות שלנו. צורך, כמו צמא, רעב עייפות, בגד ללבוש, מתמלא בסיפוקו וחולף.

התשוקה היא אינסופית. מי שמשתוקק למשהו ירצה ממנו עוד ועוד. הביטו באספנים – תשוקתם לספר חדש, פריט אמנות, נעלים, ביגוד, או בול חדש – רק מעצימה את עצמה. כל חפץ ימלא הלב שמחה רגעית, והתשוקה תעבור להשגת החפץ הבא. אז מי שמשתוקק לחפצים –יצרוך עוד ועוד. ואבוי למי שמשתוקק לכסף, הוא אוגר אותו, לעולם אין לו מספיק, והוא מפספס את אחת ההנאות הגדלות בחיים – הנתינה.

איך נגמלים מהתשוקה לכסף או לחומר?

מחקרים מראים שהדרך היחידה להתגבר על תשוקה היא להחליף אותה בתשוקה גדולה יותר. אז התשוקה לשימור ולירוק יכולה להחליף תשוקה לצריכה, התשוקה לתת ולעשות טוב יכולה גם היא להחליף תשוקה לכסף. אין ספק שאלה עיסקאות מוצלחות במיוחד, ברמת הפרט, החברה, והכדור כולו. זה כנראה חלק מהמישנה של איך חיים נכון, עוברים לתשוקות גבוהות יותר מהתשוקה לכסף, אלכוהול וכו,

בהצלחה …..

מדוע אנו צורכים יותר ממה שאנו יכולים?

את החלק השני – צריכה מעבר ליכולת, מנסה להסביר הכלכלן מילטון פרידמן בתיאורית “ההכנסה הקבועה”. פרידמן מסביר כי היקף הצריכה אינו נובע ממצב הכלכלי הנוכחי של הפרט, אלא מציפייתו להכנסה העתידית.

“תחושת העושר” הוא מונח כלכלי פסיכולוגי המנסה להסביר את בחירתם של יחידים להוציא את כספם לצריכת רכוש. “תחושת העושר” מגדילה את ציפייתו של האדם להכנסה עתידית, ומכאן מגבירה את הצריכה. זהו מעגל קסמים עצוב ברמת הפרט והחברה.

שיאי צריכה כאלה נראים בתקופת הבועות השונות כולל בועת הנדל”ן הנוכחית, וגם בועות כגון “בועת האינטרנט” או “בועת הדוט-קום” בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20. במקרי בועה ערך המניות עולה ללא כל יחס לערך האמיתי של הנכסים, דבר המביא רבים להרגשה שהם בעלי הון רב יותר. תופעה זו גורמת לתחושת עושר, שמצידה מגבירה את הצריכה, עד לקריסת המניות והמשק כולו.

אז אם אתם מצפים להתעשר – אתם בסיכון לצרוך לא רק מעבר לצורך שלכם, אלא גם מעבר ליכולת.

מה ערכו ומשמעותו של הכסף?

כסף הוא רק אמצעי-חליפין מוסכם שתכליתו לפשט את פעולות הקניה, המכירה והתשלום. הוא משמש הן כמייצג עבור סחורה, שירות או עבודה, וניתן כ “תשלום” או “שכר”, והן כיחידת מידה לערך, ואז הוא מכונה “מחיר” או “תעריף”. הדרך להנהיג שימוש בכסף היא “קביעת מטבע”, שנקבעים ומיוצרים  על ידי מדינות או איחודים של מדינות, כגון האיחוד האירופאי. לכסף אם כך אין ערך אמיתי. יש לו ערך שבני האדם הסכימו ובחרו להעניק לו.

שטר כסף שווה הרבה יותר מהכותנה והצבע מהם הוא עשוי. את הזהב לא ניתן לאכול, אך ערכו המיוחס הפך אותו לתכשיט שרבים מתגאים בו, יש גם אבנים פשוטות ויפות בהרבה מיהלומים, אך שוב – עונדים אותם בגאון בגלל ערכם הכלכלי.

לכסף אין כל משמעות בפני עצמו, הוא המצאה של בני האדם. כל אחד יכול ליחס לו משמעות, או לפרוק אותו מחשיבותו. כמו בכל דבר – המשמעות היא בעיני המתבונן. וזו עוצמה רבה במיוחד.

כסף קונה הכל?

התרבות המערבית הקפיטליסטית סוגדת לעושר ורואה בו ערך מרכזי. כל הרעיון של “החלום האמריקאי” מקורו בגישה זו. קיימות אינספור דוגמאות לגישה תרבותית זו, החל מספרי הרפתקאות המכוונים להשגת אוצר, דוגמת אי המטמון, המשך ברומנים למשרתות שבהם הגיבורה נגאלת בזכות נישואיה לאיש עשיר, דרך אופרות סבון וטלנובלות המתרחשות באחוזות פאר כמו “היפים והאמיצים”, וכלה בתוכניות טלוויזיה שזכייה בהן תוביל להתעשרות המשתתפים, כמו “מי רוצה להיות מיליונר”, ועד “מעושרות” הישראלית.

אך זו טעות איומה.

איזהו עשיר?

כלל אצבע ששמעתי מעופר נאמן הוא שמה שניתן לקנות בכסף אינו הדברים החשובים בחיים. תחשבו על זה קצת ותראו כי ב 99% מהמקרים זה נכון.

חברות וידידות – לא ניתן לקנות בכסף. כן כן, כסף אינו תחליף לידידות ורעות, ו”מרבה נכסים מרבה דאגה” הוא ביטוי עם יותר מגרעין של אמת.

בריאות – גם היא לא נקנית במזומן, ואולי כאן חבוי ה 1% בו אדם נדרש לתקציב חד פעמי לפרוצדורה מצילת חיים כגון ניתוח השתלה או טיפול תרופתי יקר שאינו כלול בסל התרופות.

היכולת לחוות רגעים בצורה מלאה ומשמעותית – גם היא אינה תלויה בכסף, והיא תביא להרבה אושר.

• כסף כסף כסף חלק א
• לחלק ג – כסף ומנהיגים עשירים
• לחלק ד כסף ופוליטיקאים

 מאת ד”ר מיכל חמו לוטם, 21.7.12