האם כסף גורם לאושר?

הרבה פעמים אני חושבת שטעו הצרפתים בביטוי “חפש את האישה”, כי הביטוי הנכון והמדויק יותר במטרה להבין את העולם הוא “חפש את הכסף”. כסף הוא המניע והמנוע לאין ספור דברים, הוא מפעיל בעוצמות רבות את השכל והרגש של פרטים ושל חברות קהילות ומדינות.

באושר ובעושר – האם כסף גורם לאושר?

אין סוף מחקרים נכתבו על הקשר בין אושר לעושר. תקצירם של כל המחקרים הללו לגבי הקשר בין כסף לאושר הוא פשוט, התשובה היא כן ולא…. בבואנו להבין יותר את הקשר הכה נחקר בין עושר לאושר צריך לזכור כי אושרנו מוכתב מדברים אחרים לחלוטין.

  • 40-50% – גנטי
  • כ 40% תלוי בנו
  • ורק כ 10% בנסיבות החיים.

זו הסיבה שאנשים שעברו שינוי דרמטי בחייהם, לדוגמה נכות קשה, או זכייה בפיס, חוזרים מהר מאד לרמת האושר הבסיסית שלהם. כי הגנטיקה והיכולת להיות מאושר לא השתנו, והם אחראיים על מעל 80% מאושרם של אנשים. החלק באושר שתלוי בנו, כ 40% לערך, נעוצים בשלושה מימדים משולבים:

  • משמעות בחיים ובעשייה
  • קשרים חברתיים ואהבה
  • חוויות והנאה.

האם כסף יכול לתרום לשלושת הללו?

כנראה שהוא תורם בעיקר למימד של החוויות וההנאה, זו הסיבה שהמחקרים מראים שעד רמת הכנסה של כ 75,000$ עליה בהכנסה של משק הבית מביאה לעליה באושר, ומעבר לכך – לא. אדם נזקק למספיק כסף על מנת להרגיש ביטחון, ועל מנת לצרוך חוויות, וההמלצה המעניינת והחשובה ביותר לאושרכם היא להשקיע בחוויות ולא ברכישת מוצרים….

ולגבי המימד של משמעות – כנראה שבמימד זה לתרום את הכסף נותן הרבה יותר משמעות מאשר להרוויח אותו.

ומה שתלוי באושר של בני האדם, מקורו בעיקר ברצון ובתשוקה שלהם. כי הרצון והתשוקה הם המניעים את האדם. כל אדם עוקב בצורה ברורה אחרי רצונותיו ותשוקותיו.

זו הסיבה שאנשים שחיים באזור בו התשוקה שלהם פוגשת את הכישרון שלהם זוכים לחיים נפלאים, אני קוראת לנקודה הזו “נקודת החוללות הארכימדית“. (הופתעתי לקבל ספר שלם שנכתב בנושא זה בדיוק, על ידי ד”ר קן רובינסון, בשם המקום הנכון). 

אז הרצון והתשוקה הם שמניעים אותנו, וחיים תוך מימוש הרצון והתשוקה הם חיים מלאים, מאושרים ומספקים יותר,  מה לגבי חיים תוך תשוקה לכסף?

התשוקה לכסף

מה זו תשוקה? ז’אן לאקאן הצרפתי מגדיר מדד לתשוקה. הוא מציע להתבונן עליה כפער בין מה שיש לאדם בפועל לבין מה שהוא צריך אובייקטיבית. לדוגמה הפער בין מי שמחזיקה 200 זוגות נעליים כשהצורך שלה הוא רק 3 זוגות, או אצל אספנים לסוגיהם השונים, (כמוני) המחזיקים 3000 ספרים בבית, כשכל שאנו נזקקים לו הוא כרטיס מנוי לספריה….

הבחנה חשובה נוספת היא ההבחנה בין צורך לבין תשוקה. בעוד שצורך, לדוגמה עייפות, צמא, רעב – ניתן לספק על ידי האובייקט, ואז הוא נרגע. כשעייפים – ישנים ואז מתעוררים, כשרעבים – אוכלים ואז שבעים וכו, הרי התשוקה לא יודעת שובעה. יתרה מזו – התשוקה גוברת ככל שמספקים אותה. כך לדוגמה התשוקה לטיפה המרה, יודע כל אלכוהוליסט, גוברת ככל שצורכים יותר, וכך גם אצל המכורים לספורט, לידע, למוסיקה, לשוקולד, לתרבות לאוספים, איש איש ותשוקותיו, שרק מרבות את עצמן עוד ועוד.

חמדנות – התשוקה לכסף ולרכוש

אז מה לגבי כסף – האם הוא צורך או תשוקה? ברי המזל מבינים שכסף הוא רק צורך, קרי אמצעי, ולכן קובעים כמה זה מספיק עבורם, ומעבר לזה – מיותר.

אצל מי שכסף הפך לתשוקה- החיים מרים וקשים במיוחד. תחשבו על הבנקאי החמדן בספר הנסיך הקטן, כל היום סוחר בכוכבים וצובר אותם…. כי כמו לגבי כל התשוקות, התחושה היא שלעולם לא יהיה מספיק. תאוות הבצע לא מפסיקה כשיש הרבה, היא תשוקה הרסנית, האדם משוה עצמו לאחרים, וכל הזמן שואף ליותר, בלי לשאול את עצמו כמה זה מספיק.

האם מיליון שקל בבנק זה מספיק לחיים טובים? 10 מיליון? 100 מיליון?

אם הכסף עצמו הפך למושא תשוקה – הוא לעולם לא יספיק. זו אגב אחת הסיבות שמולטי-מליונרים רבים ממשיכים לצבור, ושמעט מידי מהם פועלים כמו ביל גייטס או וורן באפט (או כמה פילנתרופים ישראלים), ופשוט נותנים כספים בתבונה. כי הם לוקים בתשוקה לכסף, קרי חמדנות.

תשוקה לכסף כשלעצמו לא תגרום לאושר.

להפך.

מי שמביט על כסף כמטרה בחייו צפוי להיות אומלל, כי לעולם לא יהיה לו מספיק…. הוא יצבור ויצבור ויצבור, הכסף שהפך למטרה, לא יביא ליותר משמעות, לא יאפשר יותר אהבה או חברים טובים. יתכן כי ניתן יהיה לרכוש עימו יותר חוויות, אך החוויה שבללקק קרטיב עם האדם האהוב מול השקיעה על הים עולה בדיוק 3 שקלים ודמי הנסיעה, והיא לא בהכרח טובה יותר בסיור תענוגות בקריביים, שעלול להתגלות חלול ריקני או בודד….

לעיתים קרובות מי שמשתוקק לכסף עלול כלל לא יצליח להתעשר, כי מיקוד יתר במטרה, לעיתים קרובות מרחיק את השגתה, ובעיקר כשמדובר במטרה לא נכונה כמו כסף.

האם מי שחיי באזור בו הכישרון שלו ליצר כסף פוגש את תשוקתו מובטחים חיים טובים? התשובה היא כן ולא…. ולפי הגדרתו של תומס מאן מדובר באמת עמוקה, קרי אמת שהיפוכה גם הוא אמת. ההבדל נעוץ ביחס לכסף, אם הכסף הוא מטרה ומושא תשוקה, החיים אומללים….

אם הכסף הוא אמצעי ומדד הצלחה, זה כבר סיפור אחר.

6 תגובות
      • צברי גיא
        צברי גיא אומר:

        מיכל שלום רב,
        רציתי לדעת מקור אקדמי שסוקר מאמרים בנושא ומוביל למסקנה שרשמת:

        40-50% – גנטי
        כ 40% תלוי בנו
        ורק כ 10% בנסיבות החיים.

        תלוי בנו =

        משמעות בחיים ובעשייה
        קשרים חברתיים ואהבה
        חוויות והנאה.

        חג שמח
        גיא

        הגב
        • ד"ר מיכל חמו - לוטם
          ד"ר מיכל חמו - לוטם אומר:

          גיא שלום, זה מגיע מהמון מקורות ומחקרים:
          1. הפן של הגנטיקה למשל נמצא במחקר אוסטרלי, ראה הקישור הבא: http://news.walla.co.il/?w=/14/1246148
          2. איתרו גן לנושא, חוקר בריטי פרסם לאחרונה בכתב העת לגנטיקה אנושית טוען כי הדרך אל האושר תלויה בעיקרה בגנטיקה. מדענים מ-London School of Economics מצאו, לדבריהם, את הגן שמשפיע על מידת שביעות הרצון של בני אדם מחייהם. מהתוצאות עולה שאנשים הנושאים את הגן 5-HTT נוטים לחוש מאושרים יותר. הגן המדובר, אחראי לאופן שבו תאי עצב מנהלים את חלוקת רמות הסרוטונין, הכימיקל אשר שולט במצבי הרוח.
          3. החלוקה של נסיבות החיים ותלוי בנו צוטטה בכמה מקורות, כולל ספריו של ד”ר טל בן שחר על אושר,

          פשוט חפש בגוגל אושר + גנטיקה – ושפע של תוצאות יצוצו,
          אבל יש לנו 40% שנשאר לגמרי תלוי בנו 🙂
          מ.

          הגב
  1. יורם לוסקי
    יורם לוסקי אומר:

    שלום רב.
    נהניתי והשכלתי לקרוא את דברייך בהקשר של כסף ואושר. במסגרת התואר השני שלי אני עושה עבודה כעת על הקשר בין הכנסה ואושר וראוי לציין כי בעשורים האחרונים התרבו המחקרים במדעי החברה הנוגעים להכנסה, הכנסה יחסית, אושר ורווחה סובייקטיבית. אשמח מאוד לעוד מידע בנושא..

    הגב
    • ד"ר מיכל חמו לוטם
      ד"ר מיכל חמו לוטם אומר:

      תודה יורם – שמחה לשמוע,
      בקרוב אפרסם סדרת פוסטים על אושר, מניחה כי חלקם יוכלו להיות רלבנטיים.
      בנוסף הבלוג האישי שלי הולך ומתמקד באימפאקט – שזה התחום החותך בין עסקים ועשייה חברתית, כולל עסקים חברתיים, השקעות אימפאקט, כלים פיננסים למטרות חברתיות. אנשים שבחרו לשלב את העולמות של עשיית פרנסה וכסף עם עשיית טוב ולא לפצל אותם.

      הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*