מנהיגות משתפת: “שנהיה לראש ולא לזנב”- האמנם?

“שנהיה לראש ולא לזנב”… האיחול הזה של ראש השנה כל כך מוכר שרוב האנשים לא חושבים עליו, הרי ברור שעדיף להנהיג ולא להיות מונהגים, להיות לראש ולא לזנב.

האומנם?

מה קורה בקבוצה בה כולם רוצים להיות ראשים? איש אינו מוכן לקבל את המנהיגות של אף אחד אחר, כולם רבים על הבכורה, ואוכלים האחד את השני. הקבוצה לא מתקדמת לשום מקום, והכל תקוע.

לפני כמה ימים ישבתי בישיבת ועדת ההיגוי להקמת תנועת נשים עושות שלום. אחת המשתתפות אמרה “אני מוכנה לקבל דעות של אחרים, לא צריכה לעכב דברים, להיות בפרטי הפרטים בכל שפיץ של החלטה, העיקר שנזוז”. בתנועה שצברה תוך 8 שבועות 2,000 חברות, ובהתנדבות עובדות בה מאות נשים במעל 10 צוותים – המשפט הזה היה הכרחי.

אז מהי מנהיגות משתפת?

המשמעות של מנהיגות משתפת, משמעותה אחריות, והיכולת להנהיג לפרקים ולהיות מונהג לפרקים, תלוי במשימה. קבוצה שיודעת מי המנהיג בכל עת יודעת כיצד להתנהל ומול איזו משימה צריך לתת לאיזה אדם להוביל.

זה קשה יותר – דורש גמישות, מנהיגות השתתפותית ומשתפת.

מה קורה לאדם שתמיד רוצה להוביל ולהיות לראש ולא לזנב? לעיתים יש תקיעות – ראו הפוליטיקה הישראלית שמרוב קרבות על הבכורה ותשוקה לא מעובדת למנהיגות הכל תקוע.

וגם אם לא הכל תקוע מנהיג כזה יכול להוביל את אנשיו לפי תהום, בתחומים בהם אינו מבין.

לכן בראש השנה אאחל לנו – שנדע מתי להיות לראש ומתי לזנב, ומתי ואת מי לבחור לנו כראשים למשימות והאתגרים השונים בחיינו.

שלכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

HappyNewYear-small-1-1

1 תגובה
  1. אנדה ברק
    אנדה ברק אומר:

    מנהיגות של כולם (כולן) זו מנהיגות של אף אחד כי בגלל הטבע האנושי כל אחד ירצה למשוך לכיוון אחר ואם למישהו משהו לא יראה אז יהיה פיצול.

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*