על התשוקה למנהיגות

המנהיגות פנים רבות לה, ולמרות שהיא לעיתים חמקמקה. כשנתקלים במנהיג או במעשה מנהיגותי פורץ דרך – תמיד ברור כי מאחוריו מסתתרת תשוקה עזה.

ולגבי התשוקה: כבר במקרא, בספר בראשית, אנו נתקלים בעדויות ראשוניות לנושא התשוקה, שבא לידי ביטוי בסיפור אדם וחווה. חווה, על אף האיסור לאכול מעץ הדעת, משתוקקת לאכול מהעץ כיוון שהוא תאווה לעיניים. מעבר לתשוקות הפיזיולוגיות, ובהן התשוקה המינית המוכרת מכולן, הרי מזה שלושת אלפים שנים מציינת החברה המערבית במילה “תשוקה” מכלול של תחושות מגוונות, דו משמעיות ואף סותרות, המשפיעות על הפרט, או על ציבור של פרטים, בצורה חדה ועזה, ולעיתים קרובות, בלתי נשלטת (ז’אן קורנו, “אנרגית התשוקה”). התשוקה ידועה בדו משמעותה: לעיתים מטילה אימה ולעיתים מעוררת השראה.

הצלחתה של מנהיגות כוללת תמיד הובלת שינוי אמיתי במציאות, שינוי שהיווצרותו דרשה הנעה והצטרפות של אנשים רבים. לצורך הנעת אנשים רבים מעשה המנהיגות דורש כוחות ואנרגיות רבות, ולכן מושתת על דחפים ותשוקות פנימיות עזות של המנהיגים.

מאת ד”ר מיכל חמו לוטם ויעל שרוני שנהב

חשוב להבחין במספר תשוקות המניעות מנהיגים לפעולה ולהובלת מימוש של מטרות חברתיות ערכיות. הבנת תשוקות המניעות מנהיגים יכולה להיות המפתח להבנת תהליכים רבים במציאות, וכלי לנבא את ההיתכנות של הצלחתם.

בטור זה נציע שני מודלים דינמיים שפיתחנו, המציגים ההבדל במערך התשוקות המניעות שני סוגי מנהיגים: “מנהיגים קלאסיים”, לעומת “מנהיגים פורצי דרך ומחוללי השפעה“. האחרונים חותרים להביא לתהליכי שינויי עמוקים, רחבים מערכתיים ובני קיימא.

המנהיגות הקלאסית מונעת משלוש תשוקות יסוד:

  1. התשוקה להשפעה
  2. התשוקה להיראות
  3. התשוקה לבכורה

במצב הזה התשוקה לבכורה מצמצמת באופן קבוע את היכולת של המנהיג ליצר השפעה ושינוי מערכתי. הסיבה לכך היא שהמאבק על הבכורה מונע ממנו לבנות קבוצה מגובשת ומלוכדת שהולכת יחד על מנת לקדם שינוי גדול.

מנהיג מחולל פועל בצורה מעט שונה, וברמה גבוהה יחסית של אינטליגנציה רגשית. הוא נדרש לעורר את התשוקה לשינוי אצל הקהל כולו, להניע את התשוקה להנהיג שינוי לטובה אצל כל חברי הקבוצה, וכך להרחיב את מעגלי ההשפעה. במקרים אלה יש עידון משמעותי או התגברות על התשוקה לבכורה, והיא מוחלפת בתשוקה לייחודיות. ההבדל הזה מחדד את העבודה הפנימית שעל מנהיג לעשות אם ברצותו לצמוח להיות “מחולל השפעה”.

 התשוקה לבכורה

סיפור הבכורה הקלאסי הוא סיפור מאבקם של יעקב ועשו, שני האחים התאומים, על הבכורה והברכה. שם הקבוצה הייתה המשפחה, והבכורה שלא כבמציאות, ניתנת לכאורה להעברה: “וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה – וְהוּא עָיֵף. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב: “הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה, כִּי עָיֵף אָנֹכִי!” עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ ‘אֱדוֹם’.וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: “מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי”. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו: “הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה”. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: “הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם!” וַיִּשָּׁבַע לוֹ. – וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב.” (בראשית כ”ה)

בבסיס התשוקה לבכורה יושב הצורך העז להיות הראשון, החשוב ביותר, בעל הכוח הרב ביותר, הפופולריות, המעמד או הכבוד הרבים ביותר. התשוקה לבכורה יושבת על פרדיגמת משחק סכום אפס, המניחה כי המשאבים של זמן, כסף, אהבה, כבוד וכו הינם מוגבלים, ולכן יש צורך להתחרות עליהם. כאשר התשוקה לבכורה היא הצורך המוביל, הרי שרק מנהיג אחד מתוך הקבוצה יכול לזכות בה. זו הסיבה שבקבוצות בהן יש דומיננטיות של התשוקה לבכורה נוצרת תחרות מתמשכת וקשה. התחרות בתוך הקבוצה מלווה בקנאה יוקדת כלפי מי שהבכורה שלו. קנאה זו יוצרת בתורה כעס וניסיונות של אלה שלא “זכו” להחליש ואף להשמיד את המנהיג שזכה בבכורה.

במציאות של מאבק מתמשך על הבכורה לא תוכל להתארגן קבוצת מנהיגות מחוללת, ואף אחד לא יוכל לקחת על עצמו את תפקיד ה”מאמן שחקן” היוצר קבוצת מנהיגות משותפת המקדמת שינוי מערכתי בצורת מעגלי השפעה

האם קבוצה יכולה לפעול ללא מנהיג? כנראה שלא. וזו הסיבה שחשוב להבחין בין הבכורה לבין ההיבחרות. ההיבחרות, פורמלית או באופן טבעי מתוך המשימה, מאפשרת למנהיג להוביל את הקבוצה, ואם הוא מנהיג מחולל – הוא יפעל בצורה המדגישה ייחודיות על פני בכורה.

התשוקה להשפעה:

מקורה של התשוקה להשפעה אצל מנהיגים הוא ברצון של כל אדם, באשר הוא, להיות בעל משמעות ולהשאיר חותם. עבור מנהיגים הדרך למשמעות עוברת דרך השפעה על אנשים ועל המציאות. למרות שלמנהיגות הגדרות אינספור, הרי שברובן ככולן מונחת הנחת יסוד לגבי היכולת של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת, כלומר ההשפעה היא ביסוד המעשה המנהיגותי.

ההשפעה של מנהיגים נבחנת בשינויים שהם יוצרים במציאות בטוח הארוך. ניתן להביט על היקף השינויים, על מספר האנשים המושפעים מהם, ועל מידת התקיימותם.

הצורך להשפעה הוא כשלעצמו נטול גון ערכי של טוב או רע, ומתבטא מחד בפעולת מנהיגים מהרמה הרוחנית הגבוהה ביותר, דוגמת הרצל, אמא תרזה, גנדי ואחרים, ומצד שני בעשייתם של גדולי המחריבים וזורעי ההרס,  דוגמת הצורר היטלר.

ברמות של נבחרי ציבור תשוקה זו דורשת להשפיע על הדעות המחשבות המוטיבציות והפעולות של הציבור. נבחרי ציבור מבינים שהשפעתם מהווה אבן הבוחן המעשית והמבחן למנהיגותם. יחד עם זאת מחיריה של התעוזה הנדרשת על מנת לסמן את הכיוון ולסלול את הדרך קשים מאד. וינסטון צ’רצ’יל הבין זאת כשאמר “לעולם אל תפחד ללכת אחרי הזרם ולעולם אל תפחד לקחת את הזרם אחריך”.

התשוקה להיראות

הצורך להיראות, להיות מובחן ולבלוט בנוכחות ייחודית, הוא צורך אנושי קיומי. גם דוגמאות מעולם הטבע מראות כי על הזכר להתבלט וברבים מן המינים אף להתקשט בצבעים, במטרה להצליח לכבוש את ליבה של הנקבה, ולשמור על המשכיות הדור.

מבט נוסף לעולם הטבע מראה לנו שדווקא ההיראות והבולטות היא מסוכנת, ובעלי חיים רבים מעדיפים להתמזג בטבע, ולא לבלוט על מנת להימנע מסכנת פגיעה.

בהתבוננות על מנהיגים נראה כי הם בחרו להיראות, גם בבגדיהם השונים:

גנדי קרע את חליפותיו האירופאיות ותפר בגדים מקומיים, הדלאי למה התקשט במסעותיו בעולם בבגדיו האדומים, ויאסר עראפת דבק בכפיה שלו. גם קבוצות, המבקשות להשפיע מייצרות לעיתים תלבושות ייחודיות לקבוצה, המסמלות את הקבוצה.

מנהיג חייב להעז להיראות. באופן טבעי הוא הבולט מבין חברי הקבוצה, ובכך מקנה לעצמו את זכות ההובלה, אך ללא ספק, גם מסכן את עצמו. דוגמא בולטת מחיי הריאליטי ‘הישרדות’ הבליטה את הנטייה האנושית לחסל את המנהיגים הבולטים בין חברי הקבוצה.

במחאת מעמד הביניים, של קיץ 2011 הציבור מחה בין היתר על כך שצרכיו לא נראו, והוא חש נמחק מנוצל ובלתי נראה. מנהיגי המחאה ניראו בציבור, והחזירו את המשמעות להיותם של מנהיגים גם “אחד העם”.

מנהיגים מעצבים – דגש על התשוקה לייחודיות

מנהיגים מחוללי השפעה מבססים, לרוב, באופן לא מודע, את מנהיגותם על משולש חדש: בו התשוקה לבכורה מוחלפת בתשוקה למשמעות וייחודיות.

בעוד התשוקה לבכורה ממוקדת בלהיות הראשון והיחיד, הרי מנהיג מחולל יסתפק בהיותו ייחודי, ובחכמתו ידאג לטעת גם בקבוצת המשפיעים תחושת ייחודיות, ולודא שכל אחד מחברי הקבוצה נראה על ידו ועל ידי חברי הקבוצה האחרים במקום ייחודי ונחוץ.

ישנן דרכים רבות לייחודיות, הן במחשבה והן במעשה. ייחודיות המחשבה ניכרת בעיצוב מעשה השינוי, דורש תלכיד של מחשבות עצמאיות ויצירתיות שונות, ומגוון של מוחות.

הייחודיות חיונית גם ביישום, ולייחודיות המעשה גוונים שונים:

  • להיות פורץ הדרך ומחולל השוק והביקושים
  • ייחודיות בלהיות בעל ידע ומיומנות נדרשים
  • יחודיות ביכולת לחבר מנהיגים להשפעה קולקטיבית, שמאפיינת את התופרים החכמים שמאחורי הקלעים

בבסיס המעשה המנהיגותי יושב הצורך האנושי של בני האדם במציאת משמעות. משמעות קיומית, היא ללא ספק, משאלה אנושית רבת עוצמה, המניעה קבוצות ויחידים לפעולה לעבר מטרה מבוקשת. התשוקה למשמעות, מתממשת כאשר הנעה ודחף פנימי עז רתומים למימוש תכלית חיצונית, תוך חיבור למציאות.

היכולת להעניק משמעות ייחודית לכל הפועלים לחולל שינוי חשובה במיוחד, כיון שהיווצרות מקום ייחודי לכל אחד מחברי הקבוצה מגבירה אצל הקבוצה תחושה של שייכות ושל משמעות. ביטוי הייחודיות, אצל המנהיג ואצל כל אחד מחברי הקבוצה המובילה, מביא לביטוי אספקטים שונים הנדרשים כתרומה לתהליכי השינוי. דבר זה מגביר את תשוקת חברי הקבוצה לנוע יחד לעבר מטרה משותפת.

שינוי פנימי זה במערך התשוקות מאפשר למנהיגים מחוללים להוביל מהלכים רחבים הדורשים מנהיגות משתפת ומשותפת, וליצור הבדלים גדולים באמת במציאות.

*על הכותבת העמיתה:

יעל שנהב שרוני, פסיכולוגית קלינית, חברת הנהלת אפק, עמיתה במכון תל-אביב לפסיכואנליזה, יועצת ארגונית, מתמחה בחקר תהליכים לא מודעים בפרט  ובארגונים.

4 תגובות
  1. שירה
    שירה אומר:

    איזה תענוג לקרוא ולהתחבר, ובאמצעות ההמשגה לאפשר לערפל הסמיך להתבהר.

    “… היכולת להעניק משמעות ייחודית לכל הפועלים לחולל שינוי חשובה במיוחד, כיון שהיווצרות מקום ייחודי לכל אחד מחברי הקבוצה מגבירה אצל הקבוצה תחושה של שייכות ושל משמעות. ביטוי הייחודיות, אצל המנהיג ואצל כל אחד מחברי הקבוצה המובילה, מביא לביטוי אספקטים שונים הנדרשים כתרומה לתהליכי השינוי. דבר זה מגביר את תשוקת חברי הקבוצה לנוע יחד לעבר מטרה משותפת. …”

    כמובן שהפסקה הזו מתכתבת ישירות עם הדיון על אימפקט קולקטיבי, כי רק הבנה של גודל ומורכבות השינוי הנדרש, תאפשר את יצירת המקום לחיבור סך המוחות והתרומה של כל אחד מחברי הקבוצה המובילה. כמו כן, התובנה לגבי מנהיג מחולל ותשוקתו לייחודיות, מעבירה את השיחה למימד הציבורי על פני המימד האישי הניכר בתשוקה לבכורה ולהשפעה.

    תענוג רצוף.

    הגב
    • דר מיכל חמו - לוטם
      דר מיכל חמו - לוטם אומר:

      שירה תודה, אני חושבת כמוך – שינויים מערכתיים גדולים, או הסתגלותיים, דורשים תרומות ייחודיות רבות וחיבור סינרגטי של עוצמות שונות. רואים זאת מידי פעם בעולמות החברתיים ואפילו הפוליטיים, אך יש הרבה מה לשפר ולההשתפר. חג שמח במיוחד

      הגב
  2. סיגל אדר
    סיגל אדר אומר:

    היי מיכל,
    שמי סיגל אדר, בתפקידי, מנכלית אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב.
    אנו מובילים בימים אלה מהלך לקידום המנהיגות הציבורית של אוניברסיטת תל אביב.
    אני עוקבת אחר הפוסטים שלך – מאוד אוהבת את הרוח, התוכן והגישה.
    מעוניינת להתייעץ איך- איך יוצרים איתך קשר?

    סיגל

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*