על מספרי שרים, ועל הצורך במיזוגי משרדים

תהליך המשא ומתן לקידום ההסכם הקואליציוני בעיצומו. המדובר בכלי פוליטי מרכזי לתכנון ארוך טווח, שכה נחוץ דווקא במדינת ישראל. הרי לא ניתן לשנות דברים מרכזיים כמו לרסן את מחירי הדיור, לצמצם את הפערים החברתיים, ולדאוג לפריפריה תוך שנתיים שלוש. אלה שינויים שטווח הזמן שלהם ארוך, ושנתיים שלוש הם רק קצה תחילת מגמת שינוי.

אחת הסוגיות על סדר היום של המשא ומתן היא מספר השרים הנדרשים

מאת ד”ר מיכל חמו לוטם, מנכ”לית המכון למנהיגות וממשל

אך הדיון הציבורי והמקצועי בסוגיית מספר השרים מחמיץ שתי נקודות מרכזיות:

א.      מספר השרים והמשרדים משפיע על יכולת הממשלה לעבוד בצורה אינטגרטיבית ושילובית: צמצום מספר המשרדים אינו רק כלי להתיעלות תקציבית. הקטנת מספר השרים והמשרדים, במידה ותעשה בצורה חכמה ונכונה ומתוך חשיבה לטווח ארוך, יכולה להיות אמצעי ליצירת עבודה אינטגרטיבית של משרדי ממשלה, לקידום למטרות ברורות.

בשנים האחרונות חודדו את ההבנות לגבי פונקנציות המטרה של עבודת הממשל בישראל. המיקוד החל נע ממדדים כלכליים דוגמת צמיחה ורמת חיים, למדדי איכות חיים, שכוללים גם מדדים חברתיים, קהילתיים וסביבתיים. לצורך קידום איכות חיים ויצירת צמיחה מכלילה תכנון ארוך טווח ועבודה הוליסטית של הממשל במדינת ישראל הם הכרח. החיים של האזרח אינם מחולקים לפי משרדים. איכות החיים של הפרט תלויה בראייה רציפה והוליסטית של צרכיו כהורה לתלמידים בבית הספר, כעובד, כמקבל שירותי בריאות וחברה ותרבות, כחלק מקהילה ועוד. וככל שהממשלה יכולה לראות את המארג השלם הזה היא תצליח יותר לקדם את איכות החיים. כיוון שברור יותר ויותר ששיפור החיים וצמיחה מכלילה של כל שכבות האוכלוסייה הן פונקנציית המטרה של הממשל בישראל, מתגבר הצורך בעבודה אינטגרטיבית ושילובית של הממשל, ומיזוג משרדים חכם יכול להיות אמצעי לקדם זאת.

ב.      מיזוג משרדים הוא תהליך מורכב וגדול בהרבה מכינוסם תחת שר אחד: הניסיון הנצבר בתהליכי מיזוג של חברות עסקיות שופך אור על מורכבותם, והספרות מראה כי שישים אחוז ומעלה מן המיזוגים נכשלים. מיזוג משרדים הוא הרבה מעבר לכינוסם תחת שר אחד. הרי מי שמנהל את המדינה הם לא רק השרים, אלא גם אנשי מקצוע מצוינים וחיוניים בדרג הממונה, דוגמת אנשי אגף תקציבים, משרד הרווחה, החינוך, הפנים וכולי. כשישים אלף עובדי ממשלה, מתוכם 1300 בכירים הם השדרה הניהולית המקצועית היציבה של המדינה הזו. השדרה הניהולית הקבועה הזו מחולקת לתת מערכות רבות ונפרדות. אם באמת רוצים להביא לעבודת ממשלה אפקטיבית יותר לצורך קידום איכות חיי הציבור במדינה – החשיבה על מספר התיקים היא רק תחילת הדרך. יהיה צורך להשקיע עבודה רבה במיזוג אמיתי של משרדים ומיסוד שינויים ארגונים מבניים חכמים, וללוות את התהליך על ידי מומחים, תוך הערכה מתמדת של ישומו. רק תהליך חכם ארוך ויסודי יאפשר למשרדים ולסגל הבכיר להתארגן מחדש ואכן לתת רצף מענים ושירותים לציבור בטווח הקצר, ולתכנן בצורה יותר הוליסטית ואפקטיבית את הטווח הארוך.

לסיכום – אסור לשכוח שההסכמים הקואליציוניים הם בראש וראשונה מתווה לתוכנית עבודה של ממשלת ישראל לשנים הבאות, לקידום איכות חיי הציבור ועתידו. הם גם החוזה של הממשלה עם הציבור, חוזה בו הממשל המרכזי מתחייב לפעול בשירות החברה. לשמירה על חוסנה של ישראל ועל שגשוגה ועתידה. כל אחד מהנושאים שם, גם מספר השרים, הוא הרה גורל ודורש חשיבת עומק, ועבודה ארוכת טווח לאחר חתימת ההסכם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*