פער הוא הזדמנות

“פער הוא מתנה”– משפט החקוק בלבי שאימצתי מחיה רמון.

ראיתי שכשמישהו מזהה אצל עצמו פער בתכונות האישיות, פער במיומנות או פער בין המקום שבו הוא נמצא למקום שבו הוא רוצה להיות, זו הזדמנות אדירה לצמיחה. 

הפער הזה מגיע עם ייסורים, עם תסכול, עם אי-נוחות, לעתים אפילו עם משבר. פעמים רבות ממש אין תחושה של מתנה, אבל זו עובדה. כשיש פער – צומחים. לכן אומרים שכל משבר הוא הזדמנות לצמיחה.

חזון או יעד הוא הדרך לייצר פער בין המצוי לרצוי עבור צוות או ארגון. אולם ברמה האישית אינכם יכולים לעשות זאת במקום אנשיכם. אתם יכולים לעודד אותם, למשל בשיחת משוב שנתית, לסמן יעד צמיחה אישי. אם מישהו לוקח אחריות על השלמת הפער והגעה ליעד אישי – הוא מתחייב לתנועה, ללמידה ולצמיחה. 

זו הסיבה שאני כל כך אוהבת בניית אסטרטגיה – היא מכניסה אותי כל פעם מחדש לפער פנימי צמיחה הנדרשת לתפקידי הניהולי הספציפי. 

לא נוח לחיות בפער. מעטים חותרים לחיות בפער, בחסר, ולחפש שוב ושוב את ה”חסר שחסר” בכל אתגר, את מה שהם “לא יודעים שלא יודעים”, זה מאתגר את הצורך להיות באזור הנוחות. 

בעולם הממהר זו מיומנות חשובה – ככל שתלמדו מהר יותר מה חסר לכם לצורך ביצוע אתגר כלשהו כך תהיו חדים יותר ומהירים יותר בתפקידים חדשים ומול האתגרים שצצים לאורך החיים.

אם אתם מכירים באינסופיות של אי-הידיעה שלכם, ומקבלים אותה בשלווה ומתוך ענווה, זה יקל עליכם להתמודד עם הפערים האינסופיים. זה תנאי לא רק לניהול טוב אלא גם דרך לצמוח, ובסופו של דבר הרי התכלית הגדולה מכולן היא לצמוח ולהתפתח, ולעשות טוב.

קיימים ארבעה מרחבים:

1. מרחב הידיעה, המקום שבו האדם יודע שהוא יודע: אזור הביטחון והפוטנטיות המקצועית, בו ברור לכם מהן המיומנויות הנדרשות ואתם יודעים שהן מצויות בידיכם. זה המקור לביטחון שלכם, ליכולת שלכם לחיות בוודאות, לפעול מתוך עוצמה.

2. מרחב הפער, המקום שבו אדם יודע שהוא לא יודע: כשאתם יודעים שאינכם יודעים, אתם מצויים בפער, והוא הזדמנות לצמיחה. 

כאשר סימנתם תחום כפער, כמשהו שאתם יודעים שאינכם יודעים, יש לכם כמה חלופות: 

• הזדמנות צמיחה – לבחור ללמוד ולהתפתח. 
• גיוס מישהו שמביא את היכולות, הידע והמיומנויות שמופו כחסרים ונדרשים לצוות.
• בחירה להתעלם מהפער, כשהחלטתם באופן רציונלי שהמחיר שיושקע בלמידה או בגיוס הידע החיצוני אינו כדאי לכם. 

3.  מרחב העיוורון, לא יודע שלא יודע: האזור שבו אנו לא יודעים שאיננו יודעים דומה ל”שטח מת” שיש לנהגים ברכבם. זהו המרחב האינסופי של אי-ידיעה שאליו התייחס קרל פופר. אפשר להתייחס אליו גם כאל “חסר שחסר”. ברגע שתדעו שאינכם יודעים, הוא מיד יהפוך ל”חסר”. מנהלים רבים נתקעים בגלל אי-נכונותם להכיר באזור הזה, וזה גורם לתת-ביצוע של צוותים ארגוניים ומערכות לאורך שנים ארוכות. 

4.  מרחב קפיצת המדרגה, לא יודע שיודע: כשנחשפים אזורים שבהם עובד אינו יודע שהוא יודע מתרחשת טרנספורמציה חסרת מאמץ, והיכולת שהיתה סמויה נהפכת בבת אחת לנגישה. והיכולת שהיתה סמויה נהפכה בבת אחת למשאב זמין. היכולת לגלות אצל אנשיכם את העוצמות שלהם ולנתב אותם למימוש היא אחת התכונות שתהפוך אתכם למנהלים דגולים. 

סיפרתי על סופי רוסברג, המזכירה שלי בבטרם. אחרי שנים של עבודה משותפת שתינו גילינו שהיא ניחנה ביכולת גיוס תרומות בשיחות טלפוניות. עולם שלם נפתח לפניה ולפני הארגון. בכל המקרים שבהם עברתי עם אנשי תהליך שבו הם גילו בעצמם נקודות חוזקה ועוצמות, ראיתי כיצד הם נהפכו למאושרים ופרודוקטיביים. וכמובן, אני זוכרת את הנקודות האישיות והפרטיות שבהן גיליתי בעצמי יכולות שלא ידעתי שטמונות בי וכתוצאה מכך קיבלתי מתנה מרגשת – למשל, גילוי יכולת הכתיבה.

בעוד שפער שאנו יודעים שחסר הוא מתנה שמחייבת עבודה והשקעה לצורך צמיחה, הרי שההכרה במשהו שלא ידענו שאנו יכולים או מסוגלים ומוכשרים לו – היא מתנה לשימוש מידי. 

אתכן ובשבילכם

דר מיכל חמו לוטם

ד”ר מיכל חמו לוטם

דצמבר 2019

ד”ר מיכל חמו לוטם היא יועצת אסטרטגיה וחדשנות ומרצה על במות בארץ ובעולם. היא מביאה שתי התמחויות בעתידנות רפואית ובניהול ומנהיגות. סיפרה ‘צוותים מנצחים בעולם ממהר’ עומד לצאת בהוצאת מטר. מלווה מנהלים וארגונים, ומביאה את העתיד אליהם, ואותם אל העתיד.

להזמנת הרצאה/סדנה, או לתיאום ייעוץ אסטרטגי – כאן.

עוד משהו: כיום מנכל”ית מייסדת של אושיה – נשים מובילות בריאות. רופאת ילדים, כיהנה כסגנית נשיא לחדשנות בשיבא, כמנכ”לית מייסדת של המכון למנהיגות וממשל בג’וינט, וכמנכ”לית מייסדת של ארגון בטרם לבטיחות ילדים, והייתה שותפה להקמת ארגונים ומיזמים רבים.

• לעקוב בפייסבוק. להתחבר בלינקדאין.
• ד”ר חמו בויקיפדיה.
• למגזין החדשנות הרפואית ביונד מדיסין.