שנאת חינם עצמית בעם היהודי: אוטואנטישמיות

“די בכך שאדם אחד ישנא את זולתו כדי שהשנאה תתפשט אט אט על פני האנושות כולה” אמר ז’אן פול סארטר.

במאמר הקודם כתבתי על כך שחז”ל סברו שבית המקדש השני חרב רק בשל שנאת החינם שהייתה בו, ושגם בישראל כיום התפצלנו לתתי שבטים וקבוצות וכל אחת מנאצת ושוטמת את רעותה. לטענתי זהו האיום האסטרטגי על עתיד מדינת ישראל.

אוטואנטישמיות

ישראל היא כפי הנראה המדינה היחידה הסובלת מתופעה של “אוטואנטישמיות”, קרי יהודים שונאי יהודים. זו דוגמה בולטת לשנאת חינם. במסה “הרהורים על השאלה היהודית”, מנסה הפילוסוף הצרפתי ז’אן פול סארטר, להבין את פשרה של השנאה העצמית של היהודים. סארטר הטיל ספק בכול, למעט שני דברים: האדם קיים, והאדם הינו חופשי. הוא דוחק באדם להיות חופשי ולבחור את חייו לפי ראות עיניו וכמו כן להבין שתוצאות מעשיו הינן תוצאות מעשיו בלבד ולא של “יישות עליונה”. סארטר ראה באדם יצור “הנידון לחירות”, ולדעתו החירות היא חלק בלתי נפרד ממצבו הקיומי של האדם. בשנאה העצמית היהודית רואה סארטר דוגמה מובהקת של מזוכיזם. שורש התופעה הפתולוגית של מזוכיזם הוא בעייפותו של האדם מלשאת את עול החירות על גבו. כתוצאה מכך הוא מעדיף לראות את עצמו כחפץ, ולאמץ את מבטו של הזולת, על אף המחיר הגבוה שהוא צריך לשלם בשל כך.

סארטר, ששלל נחרצות את האנטישמיות, חקר את האוטואנטישמיות. לתפיסתו היהודי עייף מלקבוע מחדש שוב ושוב את זהותו, בפרט לאור המבט האנטישמי המתמשך התובע ממנו הפרכה מתמדת של שלל התכונות השליליות המיוחסות לו. משום כך הוא מחפש מנוחה ומרגוע מעוותים בכניעה ללא קרב, באימוץ טוטאלי של העמדה האנטישמית, ובלבד שייחסך ממנו הצורך בהגדרה עצמית שמתוך חירות, התובעת התגייסות פנימית, התמודדות ומאבק. יהודים אלה “מניחים לעצמם להיות מורעלים על ידי דימוי מסוים שיש לאחרים עליהם וחיים בחרדה מתמדת שמעשיהם יתאימו לדימוי זה” (סארטר, מבחר כתבים, ח”ב, עמ’ 172). עוד על אוטואנטישמיות ב”יהודים – סיפור של שנאה עצמית“, ד”ר אסף מלאך.

מדינה בסכנה

“מה שקורה פעם אחת אינו יכול לקרות שוב. אבל מה שקורה פעמיים, יקרה גם בפעם השלישית”, אמר פאולו קואלו בספרו “האלכימאי”.

ואנחנו בישראל איבדנו את מדינתנו פעמיים. וזו ראיה נוספת לכך שעתידנו כאן אינו מובטח כלל. היסטורית אנו מדינה בהתהוות, ו 64 שנים הן הערת שוליים קצרה בהיטוריה.

אפשר גם אחרת

התחלתי לפתח את העדויות והתימוכין לכך שאנו עם בסיכון לפיצול פיצול המביא לשנאת חינם, ובסוף לפרוק המדינה וישיבה בתפוצות. ציינתי שאנו סובלים מ”גנטיקה” מפוצלת של העם היהודי, והבאתי ראיות לכך:

  • מלכתחילה העם היהודי נבנה מתוך 12 שבטים, כלומר ראשיתנו בפיצול.
  • אנו יודעים כי שנאת חינם החלה עוד מבית שני.
  • בהמשך תירגלנו פיצול בישיבה במדינות רבות בגולה.
  • אנו כנראה העם היחיד שסובל מאוטו-אנטישמיות, כפי שתיארתי בפוסט הזה.

אני מזמינה אתכם להתבונן: לראות ראיות של שנאה כדוגמה במה שקורה כיום לעובדים הזרים, בלי קשר לדרכים לפיתרון הבעיה.

אני מזמינה אתכם להבין: שפיצול ושסעים הוא האיום האסטרטגי על עתיד מדינת ישראל, ולזכור שעדיין יש הרבה שמחזיק אותנו כאן

אני מזמינה אתכם לבחור אחרת ברמה האישית: להתחיל בלשנות את עצמכם, לאוורר את השנאות שלכם, אם יש לכם, ולהיפרד מהן. קרי אם אתם שונאים אדם כלשהו – מחלו לו והמשיכו הלאה,

אני מזמינה אתכם לפעול אחרת ברמה הקבוצתית: אם אתם שונאים קבוצה אחרת – זו אינה הדרך.

וכל זאת אני אומרת כיון ששינאה  מעולם לא פתרה דבר, רק זרעה כאב חורבן והרס הן בעולם והן אצל השונא. יש דרך אחרת – לכו על אהבת חינם.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*