בית ספר לממשל – חלון ההזדמנויות?

חברות צריכות אתוס משותף על מנת להתפתח, האתוס מגביר לכידות והון חברתי – המנוע להמשך פיתוח קידמה ושגשוג. ההאתוס של הממשל הוא כלי מרכזי הן בפיתוח ממשל איכותי והן בהתהוות האתוס לאומי, לכן לא ניתן להפריט את החוללות של האתוס הממשלי לגופים חיצוניים ועסקיים. הממשל גם קריטי בעיצוב עתידנו כמדינה במצויה במעבר מסטרט אפ למדינה ממוסדת, תפקידו לתכנן ולעצב את הטווח הרחוק. בית ספר לממשל הוא כלי מרכזי ביצירת אתוס כזה, והוא תשתית חיונית בשמירה על זהותנו המורכבת “היהודית והדמוקרטית”.

ניהול ומנהיגות – לא מה שחשבתם….

המטריצה המופלאה של פרופ’ אדיג’ס מדגימה בעיני בבירור את החלקים היותר ניהוליים, מול החלקים מנהיגותיים בשיגרת העבודה. ניהול יוצא מן ההווה, עסוק בלשפר אותו, והוא קשור ביעילות ואפקטיביות בטווח הקצר והבינוני. תכונות A  P לפי אדיג’ס הן יותר אזורי הניהול. מנהיגות בונה עתיד, היא מוכוונת לטווח הארוך, בניגוד לניהול שקורה באזור הסמכות והאחריות, מנהיגות פעמים רבות חורגת מן הסמכות והאחריות הפורמלית. לכן תכונות E I המכוונות עתיד הן יותר במרחב המנהיגות. ההבחנות בין מנהיגות לניהול גם הן יחסית חדשות, ואדיג’ס שבנה את אחד הבסיסים העמוקים לתורת הניהול לא עסק בהבחנה, ולכן הוא לא כתב על מנהיגות בספריו הראשונים.

אידיוטים שימושיים

בעולם של שיווק גם מדינות וערים הם מותגים. מדינת ישראל היא מותג שממוצב סביב טרור ומלחמות, במקום להיות ממוצבים סביב אנרגיה יצירתית והצלחות, כיאה וכראוי לנו. המנהיגות הנבחרת, תרמה למיצוב ישראל – מחקרים רבים על תדמיתה של ישראל בעולם מצביעים על כך שעד 80% מהאיזכורים של מדינת ישראל בתקשורת הבינלאומית עוסקים במלחמות בטרור, ובגרעין. חשוב שהמנהיגות הישראלית המתראיינת בתקשורת הזרה תדבר גם על ישראל האחרת!

“החרימו את ישראל!”

דה-לגיטימציה לישראל מתייחסת להתכנסות של אנשים, תנועות, איגודים וארגונים, אשר אינם קשורים, לכאורה, בינם לבין עצמם, סביב סוגייות שונות על מנת לקעקע את עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. התהליכים הללו מתנהלים בשלוש חזיתות משולבות: החזית הכלכלית, החזית משפטית, והחזית הציבורית – תקשורתית.