לפעמים דרוש לנו שנדע להיות דווקא זנבות: דמיינו אלפי פרופלורים דוחפים יבשה קדימה על ידי הנעתה מאחור, מול מנהיג אוחד שמנסה להניעם מעמדת הראש.
לפעמים דרוש לדעת להוביל מאחור (מהזנב) אן מהצד. בראש השנה שווה לזכור שמנהיגות אינה תמיד מעמדת ה”ראש”, ושלמרות שהיא דורשת חיבור חזק בין הלב לראש, היא יכולה להתבצע מכל הכיוונים והעמדות.
הבלוג שלי חוגג יום הולדת שלוש. כהרף עין עברו שלוש השנים הללו, בהן הוא עבר גלגולים, צבר קהילת קוראים ומגיבים, היום הוא פעוט בן שלוש שמח ויציב על שתי רגליו, ומהווה לי מקור גאווה סקרנות ועניין. במהלך שנים הללו היכרתי אתכם – הישראלים הנפלאים והמדהימים. התיידדתי עם פוליטיקאים בכירים, פגשתי יזמיות ויזמים חברתיים ופעילים קהילתיים מרגשים, ונכנסתי לעולמם של תורמים ופילנתרופים יהודיים בעולם.
מנהיגים הם אנשים שתשוקותיהם חזקות במיוחד, והמסע הפנימי שלהם מזמן להם הדמנויות צמיחה הכוללות גם החלפה של תשוקות “נמוכות” בתשוקות גבוהות יותר, ובכך גם הרחבה של האפקטיביות של מעשי המנהיגות שלהם ובעיקר חיזוק השפעתם ארוכת הטווח.
כמו בטרק, גם בחיינו סך הפסגות שוה לסך העמקים, ורגעי השיא שווים לרגעי שפל. מה שעולה חייב לרדת. מי שמוכן לנפילה מבין זאת לעומק, ויצליח להמריא לגבהים אדירים – בניהול, יזמות, ובכל מימד בחייו.