מדוע צעירים לא הולכים לפוליטיקה?

חזון ואומץ לא חסרים לצעירים של היום

הבעיה איננה במנהיגות

בישראל יש מאות, אלפי, עשרות אלפי מנהיגים פורצי דרך ומחוללי שינוי, אינטלקטואלים, אנשי רוח, מנהלים, יזמים חברתיים ועסקיים כישרוניים, שיכולים להיות שותפים לעיצוב עתיד טוב יותר למדינה, להביא את השינויים הנדרשים, ולשמש כאליטה משרתת. לרבים מהם יש גם את המשאבים והיכולת לכך. הם יודעים את זה, אלא שהם חוששים ובעיקר מתבצרים באזורי הנוחות שלהם.

הבעיה איננה באומץ

אומץ הרי לא חסר לישראלים – הרי מסלול ההתפתחות של מנהיגים צעירים בישראל עובר פעמים רבות דרך מסלול פיקודי בצבא, בחילות הלוחמים האומץ הפיזי הוא מידה הכרחית. בחורים צעירים, אשר הופכים למפקדים בשנות העשרים לחייהם, לוקחים אחריות על חייהם של אנשים על ניהול שדה קרב, ועל הגנת העורף. מפקדים אלה חונכו, גדלו והתפתחו על ידי האתוס הצבאי שהאומץ הוא חלק אינטגרלי ממנו.

אומץ לא חסר – יחד עם זאת משהו קורה לאותם אנשים צעירים כשהם מתבגרים. והולכים “לעשות לביתם”, או מתמקדים בהובלת שינויים קטנים יחסית בתפקידי מנהיגות בחברה האזרחית.

מדוע פחות ופחות אנשים בישראל מוכנים ללכת ולעשות שינוי ומצטרפים למפלגות?

הרי לא חסרים מנהיגים בישראל, וגם לא חסרים אנשים אמיצים – אז מדוע פחות ופחות אנשים בישראל מוכנים ללכת ולעשות שינוי ברמת השלטון בכלל, והשלטון המרכזי בפרט?הסיבות לכך הן רבות ומורכבות.

1. אחת מהן היא שאנו חיים בחברה המקדשת הצלחה חומרית – עסקית. זה דבר שנכון בכל מדינות העולם המערבי לפחות.
2. השנייה היא שיש ייאוש – ייאוש מהיכולת להשפיע דרך הממשל.
3. השלישית היא המחירים הגבוהים האישיים שמשלם מי שהולך לקריירה ציבורית, בין אם כנבחר ציבור ובין כעובד ציבור.
4. סיבה נוספת היא העובדה שאתגריה של ישראל גדולים במיוחד, ומבט אמיתי עליהם מעורר פחד גדול. ישראל נמצאת במעבר משלב ההקמה לשלב המיסוד. זהו שלב רגיש במיוחד, הדורש יכולות אדירות כולל ניווט במורכבות, וטומן בחובו סיכון גדול, כי למדינת ישראל ישנו גם תרחיש של עתיד בלהות.

בעבר מניתי חמש סיבות שעלולות להוליך אותנו לחורבן הבית השלישי:

• ההיסטוריה שלנו של חורבן בית ראשון ושני, משולבת בגנטיקה של שנאת חינם.
• היותה של ישראל היא “מדינה במעבר”, המצויה בתווך בין שלב ההקמה לשלב המיסוד, ברית הגורל שהקימה אותנו התפרקה כדבק חלש, וטרם כוננו כאן “ברית ייעוד” חזקה.
• העובדה שאנו מתמודדים במקביל עם שני אתגרים ייחודיים בעולם כולו: השילוב של מדינה יהודית ודמוקרטית, והשטחים הכבושים.
• העובדה שאנו חיים בפרדיגמת “הישרדות”, שגורמת לנו להיות במיגננה מתמדת ולשמור בתוקפנות רבה על קיומנו.
• שמירת הבעיות של ישראל משרתת מטרות עמוקות ומורכבות של מדינות נוספות.

מפחיד נכון? אז מבט אל בעיות אלה והחלטה ללכת לעמדת השפעה ולהתמודד עימן מחייב מנות גבוהות במיוחד של אומץ ואפילו טיפה שיגעון.

לסיכום:

• יש ישראלים אמיצים,
• יש דור צעיר שיכול לעצב לנו עתיד של חברת מופת, למרות האתגרים הענקיים והמורכבים,
• כל מה שנשאר הוא לזכור מה אומר אובאמה: YES WE CAN

לחלק א: על אומץ תעוזה ומנהיגות