מנהלים ששואלים שאלות
“שאלה חכמה היא נצחית”
אני הולך לפגוש את ראש העיר, כבר עשרים שנה אנחנו תורמים לעיר הזו – ונראה כאילו הם דורכים במקום, מה את ממליצה שאגיד לו? נפלתי בפח… המלצתי. ואז כמובן שנשאלתי – למה לא תפגשי אותו את? אתם הרי עובדים עימו, תסבירי לו. ואולי יש לך נייר עם הדברים החכמים שאמרת לי – שאתן לו לקרוא….
צחקתי.
- אין לי תשובות למי שאין לו שאלות
- השאלה חשובה מן התשובה
- אם עשרים שנה הם דורכים במקום – מה יעזור מה שאגיד?
להיות שאלה הרבה יותר טוב מלהיות תשובה, כי שאלות מגדלות ומצמיחות. לכן המתנה הכי טובה לתת למישהו היא לסייע לו למצוא שאלה חשובה, ולחיות בפער, משהו שהוא “יודע שאינו יודע” או אינו יכול או אינו מסוגל, שאליו יוכל לצמוח.
אני אוהבת שמנהלים שואלים שאלות קשות, וגם ילדים, מנהיגים ובני אדם בכלל. כך מובילים שינוי, מסמנים פערים עליהם עובדים, ונולדות ההמצאות הגדולות שמקדמות את האנושות. כך בונים מערכות וארגונים חכמים, ככה פותרים בעיות קשות ומנהיגים נכון. כשיש לנו פער – אנו נעים קדימה לומדים צומחים. זו הסיבה שמנהלים צריכים לעודד תרבות של שאלות ושיח, ולא תרבות של “תשובות נכונות” ומאבקי אגו.
הנה שתי שאלות שמטרידות אותי:
- איך מלמדים מנהלים לנהל פחות ולגדל ולהצמיח יותר אנשיהם?
- איך עוזרים לאנשים לשמור על בריאותם ובטיחותם לפני שהם חולים/נפצעים?
תהיו שאלה – חיו בפער!
שלכם ובשבילכם
הנה שאלה:
איך מצליחים לשאול שאלות (או לא מפחדים לשאול שאלות) בעידן שכל כך מחובר לתשובות ותוצאות- כאן, עכשיו מיד. לאנשים שמחפשים דליוורי, מה יוצא להם מזה?
רות תודה על השאלה המצוינת!
הכל כמובן תלוי בכמה משתנים, ובעיקר בהקשר בתמהיל ובעיתוי.
אם ההקשר הוא שמודדים אותך על תשובות – אז עד שאת מוכיחה את עצמך התמהיל בין התשובות שלך והעשייה שאת מספקת לבין שאלות שאת שואלת חייב להיות כזה שתצליחי לבסס הערכה אליך ואל כישוריך,
גם באותו המקום מתקיימים הקשרים שונים, למשל במקום עבודה יש משימות ופגישות שונות במטרות שונות ולכן שלושת הדברים (ההקשר התמהיל והעיתוי) קשורים. ודאי כשאת חדשה אינך מתנהגת כמי שותיקה וכבר רכשה הערכה.
ואחרון – אם את יוצרת רושם מספיק חזק את יכולה להרשות לעצמך להעלות דילמות, כלומר יש כאם “טרייד אוף” ואיזון חכם בין דברים
יותר אומנות ממדע….
בהצלחה!
ד”ר מיכל חמו לוטם