הממשלה תיתן לנו צדק חברתי, תדאג לנו לבריאות, חינוך, כבישים….. הציבור מצפה מהממשלה להרים וגבעות, אך היא, יצור ענק ומורכב הכולל את הממשל המרכזי, המקומי, ממשלה נבחרת, משרתי ציבור בממשל ועוד, לא באמת יכולה לעשות הכל!
בפאנל “מה למדנו על מנהיגות” באירוע יום הולדת 90 לשמעון פרס”
פרס: “הכיכרות חזקות מהפרלמנטים!”
“המנהיגים הם משרתים ולא שולטים”
בליר “קושי במנהיגות הוא הפער בין הטווח הקצר לטווח הארוך. מחשבה על האחד יכולה להביא מסקנות הפוכות מאשר על השני. יש להעדיף את הטווח הארוך”.
רם עימנואל: “מנהיגים נכשלים, האתגר שלהם הוא ללמוד מכשלונם”.
בשנת 2013 הייתה לי הזכות לא רק לפגוש את שמעון פרס ז”ל באופן אישי, אלא לשמוע מה הוא אומר על מנהיגות, כמה פנינים מדבריו:
“מנהיגים לא צריכים להוביל, אלא להסכים להיות מובלים על ידי העם שלהם”
“הכיכרות חזקים מהפרלמנטים”
“היום אני מבין שהכוח האמיתי הוא כוחו של הרצון הטוב”
“מנהיגים פשוט לא יכולים לשנות את העולם”
אז מה זה אומר? שאנחנו יכולים לשנות את העולם, שעם רצון טוב ויוזמה – אפשר להוביל לעולם טוב יותר, זה נכון על מנהלים אבל בעצם על כל אחד.
חברות צריכות אתוס משותף על מנת להתפתח, האתוס מגביר לכידות והון חברתי – המנוע להמשך פיתוח קידמה ושגשוג. ההאתוס של הממשל הוא כלי מרכזי הן בפיתוח ממשל איכותי והן בהתהוות האתוס לאומי, לכן לא ניתן להפריט את החוללות של האתוס הממשלי לגופים חיצוניים ועסקיים. הממשל גם קריטי בעיצוב עתידנו כמדינה במצויה במעבר מסטרט אפ למדינה ממוסדת, תפקידו לתכנן ולעצב את הטווח הרחוק. בית ספר לממשל הוא כלי מרכזי ביצירת אתוס כזה, והוא תשתית חיונית בשמירה על זהותנו המורכבת “היהודית והדמוקרטית”.
בעולם של שיווק גם מדינות וערים הם מותגים. מדינת ישראל היא מותג שממוצב סביב טרור ומלחמות, במקום להיות ממוצבים סביב אנרגיה יצירתית והצלחות, כיאה וכראוי לנו. המנהיגות הנבחרת, תרמה למיצוב ישראל – מחקרים רבים על תדמיתה של ישראל בעולם מצביעים על כך שעד 80% מהאיזכורים של מדינת ישראל בתקשורת הבינלאומית עוסקים במלחמות בטרור, ובגרעין. חשוב שהמנהיגות הישראלית המתראיינת בתקשורת הזרה תדבר גם על ישראל האחרת!
אני רוצה להציע שייעודו של המשרד להגנת הסביבה יהיה קידום איכות חיים וצדק חברתי. הציבור ביקש צדק חברתי, שמשמעו איכות חיים היום וגם לדורות הבאים. איכות הסביבה היא המנוף שבאחריותו הישירה של המשרד אך עליו להרחיב את חזונו, ולקדם עבודת מטה מנהיגותית, שילובית, צופה פני עתיד עם יתר משרדי הממשלה לקידום צדק חברתי ואיכות חיים.
וגם על מצוק הזכוכית הלא פיסקלי המחכה ליעל אנדורן…. אני מכירה מספר לא מבוטל של נשים ששברו תקרות זכוכית ניהוליות ומנהיגותיות בציבור הישראלי, חדות מחשבה וחריפות שכל; מהירות החלטה ועמידות ללחצים. הן עומדות בפני מצוק זכוכית, שמחייב אותן פעמים רבות להיות “נשות ברזל” בעל כורחן
זוגיות מקצועית באה לידי ביטוי ביחסי יו”ר מנכ”ל, שר מנ”כל, ראש רשות ומנכ”ל, וגם מנכ”ל וסמנכ”ל. בחירת מנכל/ית ראוי/ה היא אחת ההחלטות החשובות שיקבלו השרים והם יעבדו עימם בהובלה קרובה הודורשת אמון ויכולות של מנהיגות משתפת. וכמו בכל זוגיות – אין מתכון אחד, אך יש כמה עקרונות מנחים: חלוקת תפקידים וגבולות גזרה, כבוד ופירגון הדדי, הכרה בצרכים הייחודיים, וחשיבה גם לטווח הארוך.
השבעת הממשלה הנוכחית ממלאת את דפי העיתונות באינספור עצות לשרית הנכנסים. הכלכלנים ייעצו לשר האוצר, כתבי הרווחה לשר הרווחה, מומחי הבריאות לשרת הבריאות, וכך הלאה. נראה שיש צורך בעצות, הרי לממשלה נוכחית הושבעו 22 שרים, תשעה מתוכם חברי כנסת ושרים חדשים. אתגר כפול – לא הספיקו ללמוד איך עובדת הכנסת, והם גם צריכים ללמוד איך עובדת […]
המדינה אינה יכולה לדאוג לכלל צרכי אזרחיה. עליה לבחור באומץ היכן להשקיע, והיכן לוותר. לעולם הצרכים יהיו רבים מהיכולות, ועליה לחזק את החברה האזרחית והקהילה. הלחצים מתנקזים בעיקר למשרד האוצר – אגף התקציבים, העוסק בגיבוש המדיניות המאקרו-כלכלית של הממשלה ובוחן אפשרות לקידום רפורמות כלכליות ושינויים מבניים בענפי המשק השונים, כך הוא מעצב מדיניות ברמת העל, בשיתוף המשרדים המקצועיים ומשרדי המטה
“המאה ה-20 הייתה המאה של זכויות נשים, ואילו המאה ה-21 תהיה המאה של מנהיגות נשים”, אמרו בניו יורק טיימס, שאלתי את עצמי מי היא המנהיגה המהוה את הבטחת השנה בישראל לשנת 2013. לשימחתי היו מועמדות רבות בקרב חברות הכנסת החדשות, מרב מיכאלי היא הבחירה שלי