‘חיה כאילו תמות מחר, למד כאילו תחיה לנצח’ אמר גנדי, ועצתו טובה לכל אדם, ודאי וודאי למנהלים. בני האדם נולדו עם מתנה ייחודית מאד – מתנת הלמידה. כי למרות שלדעת זה חשוב, לדעת ללמוד – חשוב הרבה יותר. יש מנהלים שהם סרבני למידה, ומי שיודע הכל אי אפשר ללמד אותו כלום. אבל אולי גם הם יתפנו להבין את אמירתו של פופר פילוסוף המדע ‘הידע הוא סופי, זו אי הידיעה שהיא אינסופית’
סקירה מקיפה על למידה והכשרה של מנהלים בשירות הציבורי
חזון אינו מסמך שתולים על הקיר, הוא חלום, וכוח מניע רב עוצמה שמושך אנשים, ארגונים ומדינות קדימה. עוצמתו בכך שהוא עונה לצרכים העמוקים ביותר של בני האדם – לאמונות ולערכים שלהם. הוא מספק משמעות. והוא הבסיס למעשה המנהיגות. כוחו של החזון הוא בעל בסיס ביולוגי – כמענה למערכות המוחיות העמוקות ביותר שלנו, ולא לקליפת המוח הרציונלית…
בדור הקרוב יהיה דרוש לישראל מנהיג או מנהיגה בשיעור קומה אדיר, יעמדו לפנינו אתגרים בסדרי גודל עימם טרם התמודדנו. תידרש גם קבוצת מנהיגות שתפעל יחד – שתכלול נשים וגברים בעלי יכולות הובלה וניווט יוצאי דופן, הסיבה לכך היא שישראל כיום מצויה בשלב דומה לארצות הברית של בתקופת לינקולן – מדינת במעבר משלב ההקמה לשלב של מדינה ממוסדת.
מנהיגות היא לדמיין מה יש מעבר לאופק ולהוביל לשם! לכך נדרשת היכולת לדמיין. לדמיין לא רק זוועות וצרות אלא גם מציאות טובה יותר, נשאפת, חזונית, ולחתור ולהוביל אליה בלי לאות. זהו תנאי הכרחי בעבודת מנהיגים מחוללי שינוי.
גברים ונשים הרוצים להצליח בניהול נדרשים לשלב בין סגנונות מנהיגות בצורה גמישה. היכולת לנוע בין סגנונות מנהיגות בהתאם לנסיבות מבטיחה תוצאות טובות יותר. סגנון לכאורה “נשי” יכול להיות בשימוש גם על ידי גברים, כי לניהול דמוקרטי ומשתף יש יתרונות וערכים מוספים אדירים לעולמנו.
נדירים המקרים בהם מנהיגים מובילים כל הזמן באותה צורה. גברים ונשים הרוצים להוביל בהצלחה נדרשים לשלב בין סגנונות מנהיגות בצורה גמישה. היכולת לנוע בין סגנונות מנהיגות בהתאם לנסיבות מבטיחה מנהיגות עוצמתית ואפקטיבית יותר. סגנון לכאורה “נשי” יכול להיות בשימוש גם על ידי גברים המחוברים היטב לחלקים הזכריים והנקביים המצויים בכל אחד. לחלקים ה”נשיים” במנהיגות יש יתרונות וערכים מוספים אדירים לעולמנו.
להובלת שינויים גדולים ונרחבים, הדורשים שינוי במוחות, בלבבות ובפעולתם של אלפי ועשרות אלפי אנשים אין פתרונות קסם. שינויים כאלה דורשים מנהיגות שונה, ידע שלא בהכרח קיים, זמן רב לפתרון, וקבוצת בעלי הסמכות הרשמית אינה מספיקה בפני עצמה על מנת להתמודד איתם בצורה אפקטיבית.
האושר הוא שולחן עגול ויציב למדי כשהוא מחובר לשלוש רגלים משולבות: אהבה וחברות; חוויות והנאה; והכי חשובה בעיני – משמעות ותשוקה.
והקשר למנהיגות? אני יודעת שמי שמכיר אותי מתאר לעצמו שהחיבור יגיע.
יש כמה קשרים בין אושר למנהיגות. אחד מהם, לדוגמה, הוא שממשלות ומנהיגים גדולים הבינו שהם יכולים לעשות לא מעט על מנת לאפשר לציבור למקסם את פוטנציאל האושר שלו.
אז איך אתם יכולים למקסם את האושר שלכם? לכו על 3 רגלים….
מנהיגים חייבים להפיח תקווה בקרב הציבור, גם בתקופות קשות. על כל מנהיג לדעת להכיל סתירות וניגודים ולקבל החלטות במציאות מורכבת. בין אופטימיות ופסימיות אין סתירה. “פסימיזם של ההיגיון ואופטימיזם של הרצון” חיוני למנהיגים על מנת להמריץ לפעולה הן את הציבור והן את הקבוצה שבעמדת הנהגה. במקביל הם חייבים לטפח תקוה ואמונה כי השינוי יניב פירות משמעותיים אפילו אל מול מציאות קשה, ושהוא אכן יעצב ויוביל לעתיד טוב יותר.