בעצרת רבין הרגשתי פעם ראשונה בחיי “נחיתות מגדרית”. לרוב אני סובלת מתופעה הפוכה, של עליונות מגדרית. בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי תוהה שוב ושוב על נשים עושות שלום, ומה התנועה הזו, שאני ממיסדותיה, עושה לי באופן אישי, חלק א – הרהורים בעקבות עצרת רבין.
הפגישה עם ראש אכ”א, האלוף אורנה ברביבאי, שהיא האלופה הראשונה בצבא ההגנה לישראל הזכירה לי את משפטו הקלאסי של סון טסו, “ראשית חכמה למנהיג כי הוא שיקבע את הדוגמה”. היא דיברה על צבא העם, על הון אנושי ועל צבא חברתי, ובעיקר מה שלמדתי היו הדברים שבין המילים
“המאה ה-20 הייתה המאה של זכויות נשים, ואילו המאה ה-21 תהיה המאה של מנהיגות נשים”, אמרו בניו יורק טיימס, שאלתי את עצמי מי היא המנהיגה המהוה את הבטחת השנה בישראל לשנת 2013. לשימחתי היו מועמדות רבות בקרב חברות הכנסת החדשות, מרב מיכאלי היא הבחירה שלי
נדירים המקרים בהם מנהיגים מובילים כל הזמן באותה צורה. גברים ונשים הרוצים להוביל בהצלחה נדרשים לשלב בין סגנונות מנהיגות בצורה גמישה. היכולת לנוע בין סגנונות מנהיגות בהתאם לנסיבות מבטיחה מנהיגות עוצמתית ואפקטיבית יותר. סגנון לכאורה “נשי” יכול להיות בשימוש גם על ידי גברים המחוברים היטב לחלקים הזכריים והנקביים המצויים בכל אחד. לחלקים ה”נשיים” במנהיגות יש יתרונות וערכים מוספים אדירים לעולמנו.
גברים ונשים הרוצים להצליח בניהול נדרשים לשלב בין סגנונות מנהיגות בצורה גמישה. היכולת לנוע בין סגנונות מנהיגות בהתאם לנסיבות מבטיחה תוצאות טובות יותר. סגנון לכאורה “נשי” יכול להיות בשימוש גם על ידי גברים, כי לניהול דמוקרטי ומשתף יש יתרונות וערכים מוספים אדירים לעולמנו.
מספר תקצירי מאמרים בנושא מנהיגות נשית, וקישור לפורטל מנהיגות נשים