הפגישה עם ראש אכ”א, האלוף אורנה ברביבאי, שהיא האלופה הראשונה בצבא ההגנה לישראל הזכירה לי את משפטו הקלאסי של סון טסו, “ראשית חכמה למנהיג כי הוא שיקבע את הדוגמה”. היא דיברה על צבא העם, על הון אנושי ועל צבא חברתי, ובעיקר מה שלמדתי היו הדברים שבין המילים
ראש הממשלה התייחס גם הוא בפגישתו עם משתתפי התכנית למנכ”לי משרדי ממשלה לקשיים עימם מתמודדים בכירי השירות הציבורי, בעיקר עבודת רוחב בין משרדים
וגם על מצוק הזכוכית הלא פיסקלי המחכה ליעל אנדורן…. אני מכירה מספר לא מבוטל של נשים ששברו תקרות זכוכית ניהוליות ומנהיגותיות בציבור הישראלי, חדות מחשבה וחריפות שכל; מהירות החלטה ועמידות ללחצים. הן עומדות בפני מצוק זכוכית, שמחייב אותן פעמים רבות להיות “נשות ברזל” בעל כורחן
זוגיות מקצועית באה לידי ביטוי ביחסי יו”ר מנכ”ל, שר מנ”כל, ראש רשות ומנכ”ל, וגם מנכ”ל וסמנכ”ל. בחירת מנכל/ית ראוי/ה היא אחת ההחלטות החשובות שיקבלו השרים והם יעבדו עימם בהובלה קרובה הודורשת אמון ויכולות של מנהיגות משתפת. וכמו בכל זוגיות – אין מתכון אחד, אך יש כמה עקרונות מנחים: חלוקת תפקידים וגבולות גזרה, כבוד ופירגון הדדי, הכרה בצרכים הייחודיים, וחשיבה גם לטווח הארוך.
השבעת הממשלה הנוכחית ממלאת את דפי העיתונות באינספור עצות לשרית הנכנסים. הכלכלנים ייעצו לשר האוצר, כתבי הרווחה לשר הרווחה, מומחי הבריאות לשרת הבריאות, וכך הלאה. נראה שיש צורך בעצות, הרי לממשלה נוכחית הושבעו 22 שרים, תשעה מתוכם חברי כנסת ושרים חדשים. אתגר כפול – לא הספיקו ללמוד איך עובדת הכנסת, והם גם צריכים ללמוד איך עובדת […]
שני דרגים בממשל – נבחר וממונה, ויש שתי גישות קצה הפוכות ומנוגדות ליחסים ביניהם, שתיהן שגויות. האחת רואה בדרג הממונה ‘פקידים ממלאי הוראות’, השנייה דוגלת בכך שאי אפשר לסמוך על השרים לכן האחריות מוטלת על עובדי הציבור. שתי הגישות מוטעות ומסכנות את היכולת של הממשל למשול בצורה אפקטיביות. הניסיון לשרטט קו גבול חד בין קביעת מדיניות לבין יישומה מוטעה. במקום גבול יש להביט עליו כמרחב של דיאלוג ולמידה בין הדרג הפוליטי הנבחר לבין הדרג המקצועי.
העדר תחרותיות, השפעות פוליטיות וחוסר הבחנה בין לקוח לצרכן הם לדעת עו”ד רועי מקלר האתגרים שעומדים בפני מנהל בשירות הציבורי
כאחד ששרת שנים לא מעטות בחיל אויר בתפקידים פיקודיים, כסמנכ”ל בחברות עסקיות ועכשיו חווה את העולם הציבורי השאלה הראשונה שעלתה במוחי סביב התמה של “ניהול ציבורי קשה פי שלושה מניהול עסקי“ היא “מה זה קשה”? קשה במנהיגות? קשה בניהול? קשה מקצועית? האם המילה ‘קשה’ מתייחסת לקושי להשיג את המטרות? לחולל שינוי משמעותי ותורם? להשיג משאבים/ […]
במאמר קודם טוענת ד”ר מיכל חמו לוטם כי ניהול ציבורי קשה פי שלושה ומביאה 5 קבוצות של סיבות לקושי והאתגר שבניהול ציבורי, ביניהן העדר יכולת לתכנון לטווח ארוך; אי שליטה על משאבים חיוניים כולל כח אדם, תקציב ולעיתים אף זמן; בעיות מערכתיות בעיקר העדר תחרות במגזר הציבורי, שורה התחתונה לא ברורה ולא מדידה, ומוטבים לא ברורים; […]
הניהול במגזר הציבורי מהווה אתגר אדיר מסיבות רבות, לדוגמה העדר יכולת לתכנון ארוך טווח וקושי לסנכרן בין יעדים; אי שליטה על משאבי כח אדם תקציב וזמן; בעיות מערכתיות כגון העדר תחרות במגזר הציבורי או שורה תחתונה לא ברורה ולא מדידה, מוטבים לא ברורים: וכמובן חולשת ביצוע של המשרדים המקצועיים מול משרדי המטה המהווים צוואר בקבוק