nice-snail-1398880-1600x1200-300x225

ניהול ומנהיגות בעולם ממהר

העיתונאי תום פרידמן מדבר בספרו “תודה שאחרת” על עולם שמשתנה במהירות רבה. תום פרידמן טוען כי 3 גורמים שלובים משנים לחלוטין את פני העולם – שינויים טכנולוגיים המחוללים שינויים סוציולוגיים, הגלובליזציה (המואצת אף היא בשל הטכנולוגיה), ושינויים דמוגרפיים.
 
לפי קלאוס שוואב, מייסד ה – World Economic Forum אנו מצויים בעיצומה של מהפכה תעשייתית רביעית (ראו בסרטון בסוף).
המשמעות היא שהטכנולוגיות הולכות ומטשטשות את הקווים בין העולמות, ובעתיד – את האנושיות שלנו. אם המהפכות התעשייתית הקודמות הביאו את מנוע הקיטור, החשמל, והטלה-קומוניציה,

המהפכה המהפכה התעשייתית הרביעית תמזג בין הפיסיקלי, הדיגיטלי והביולוגי.

 העולם ממהר בהרבה מובנים, גם החוקר והמדען ריי קורצוייל המדבר על המיזוג ההדרגתי שהחל בין אדם למכונה, או בין חשיבה ומערכות ביולוגית לבין הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. בספריו קורצוויל מדגים על פני עשרות גרפים לוגריתמיים את קצבי השינוי האקספוננציאליים לאורך ההיסטוריה, ומדגים שגם קצב אקספוננציאלי זה מאיץ. ריי קורצוייל מדבר על הסינגולריות כנקודת המפץ הגדול, וטוען שהיא מתקרבת.

מה עושים?הכי קל להבין את זה כשמתבוננים בהתקצרות משכי הזמן בו שינויים “משתרשים” במציאות. הדיבור התפשט בעולם משך עשרות אלפי שנים, הכתב משך אלפי שנים, האינטרנט משך עשור או שנים והסלולר החכם תוך שנים בודדות. מיליארדי אנשים מחוברים ביניהם באמצעות מכשירים ניידים בעלי כושר חישוב חסר תקדים, כאשר כושר האחסון והנגישות למידע הוא בלתי מוגבל.
אנו חיים בעולם ממהר, שמביא לשינוי הפרדיגמה ברפואה, חינוך, עסקים, וכל תחום.
מה שינוי הפרדיגמה בתחום שלכם? האם אתם ערוכים אליו?

מה עושים? מאמצים חדשנות כאסטרטגיה

במאמר הבא טוענים שכל מדינה צריכה שר לענייני עתיד. חשוב להדגיש שלא רק כל מדינה – כל חברה וארגון שמכבד את עצמו. תקראו לזה סמנ”כל חדשנות או מנהל תכנון אסטרטגי. (כנסת ישראל אגב הקימה נציבות לדורות הבאים, ברשות השופט שלמה שוהם, ופירקה אותה. אוי לנו ולמדינתנו).

העליה בקצב ובשיבוש היא הסיבה שהשלב הנוכחי באבולוציה של מדינות, של ארגונים וחברות מסחריות, של סטרטאפים ועסקים חברתיים, בעצם של כל מי שחפץ חיים, מחייב חדשנות. הדרך לקדמה של מדינות כבר לא מדברת על הון ועושר כלכלי, אסטרטגיה, או אפילו הון אנושי. הגן ההכרחי להישרדות ולהתפתחות, שכל תאגיד שמכבד את עצמו, וכל מדינה בעולם שואפת לקדמו בקירבה, הוא חדשנות.

שימו לב לקביעה הנחרצת והחשובה של המועצה האמריקאית לבחינת הכושר התחרותי “חדשנות תהיה הפקטור החשוב ביותר בקביעת הצלחתה של ארצות הברית במאה ה-21.”

סינגפור הציבה את המדע כמפתח לחדשנות; פינלנד מתמקדת בחדשנות מוכוונת Well Being ורווחה בכל טווח הגילאים; אבו-דאבי סימנה את החדשנות בממשל כיעד מרכזי; סין מייצרת נחשולים של אקדמאים – קראתי שכל שנה מסיימים שם 500,000 איש תואר שלישי. סין גם משקיעה בילארדי דולרים בחכמה מתוך מחשבה שהמטרה אינה “להדביק” את הקצב אלא ממש לדלג דור בתחומים כמו רפואה, ריצוף גנום וייצור רובוטים – והופכת בעצמה למוקד של חדשנות. גם ארצות הברית הגדולה בחרה את אינטגרציית המערכות כאסטרטגיית החדשנות שלה, שזה נהדר – כי חדשנות היא תמיד בממשקים ובין התחומים.

ארגונים חכמים מבינים כי אין אסטרטגיה בלא חדשנות, אבל מה שקורה הוא שחדשנות הופכת להיות האסטרטגיה, או לפחות נדבך עיקרי בתוכה.

חברות מובילות ממנות מנהלי חדשנות, מדינות נכנסות למירוץ, וכבר נקבעו מספר מדדי חדשנות עולמיים המדרגים מדינות על פי רמת החדשנות, ומשלבים שורה של פרמטרים כגון טכנולוגיות, מחקר ופיתוח, קבלת מהגרים – מאגר מוחות גדול שכדאי להשתמש בו, כובד הרגולציה, חופש הפרט, גמישות שוק העבודה, חוסן הבנקים, איכות מערכת החינוך, ועוד.

שינוי הפרדיגמה בניהול

לא מזמן הרציתי על חדשנות בתוכנית בין לאומית לחדשנות עבור יזמים מכל העולם, תוכנית TIPP באוניברסיטה העברית. הצגתי להם את שינוי הפרדיגמה ברפואה. למחרת צלצל אלי מנהל התוכנית וסיפר כי אחת המשתתפות הכינה משהו דומה על החינוך.
הנה שינוי הפרדיגמה בניהול – וגם הוא מתקדם במהירות.
השאלה “מה שינוי הפרדיגמה בתחום שלכם, והאם אתם ערוכים אליו” מתחלקת לשנים

האם אתם ערוכים אליו אצלכם בארגון?

האם נערכתם אליו אישית, כמנהלים?

מה עוד עושים? – לומדים להאט

שלכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

פברואר 2017
לסרטון על המהפכה התעשייתית הרביעית >>>
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*